__________________________________________________________________________ 37/1 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

המועצות-יהודים בצבא אנדרס בברית

ישראל גוטמן

Polskie Sily Zbrojne w(שלב התארגנות הכוחות המזוינים הפולניים .1

ZSRR.( התחיל להתארגן ברחבי המדינה , "צבא אנדרס"המכונה , המועצות-הצבא הפולני בברית

ית הגולה לא קיימה הממשלה הפולנ1941עד סוף יולי . 1941במחצית השנייה של שנת

תוך קנוניה עם , המועצות והוקיעה אותה כפולש שגזל-בלונדון יחסים דיפלומאטיים עם ברית

גם . 1939את החלקים המזרחיים של פולין בימי המערכה של שנת , גרמניה הנאצית

לא 1941 ביוני 22-המועצות ב-המיפנה הדראמאטי בעקבות התקפתו של היטלר על ברית

, ראש הממשלה הפולנית בגולה. הסובייטים-חסים הפולנייםהביא להפשרה מיידית בי

אמנם גרס כי על פולין לחפש דרך , )Wladyslaw Sikorski(ולאדיסלאב שיקורסקי

-אך הפולנים היתנו כל הסכם פולני, נאצי-המועצות למחנה האנטי-להידברות עם ברית

קווי הגבול הקודמים סובייטי בהתחייבות מפורשת לכונן לאחר הניצחון מדינה פולנית לפי

אוקראינה המערבית ומחוז , כלומר ביטול מוחלט של סיפוח ביילורוסיה המערבית, במזרח

-והמשא, הסובייטים סירבו לקבל התחייבות להתוויית קווי הגבול. המועצות-וילנה לברית

–הפלג הקיצוני בציבור הגולים הפולנים . והמתן המתוח והמייגע גרם לקרע בקרב הפולנים

וכן מיעוט מבין ) Pilsudski( מבין יורשי פילסודסקי **"סאנאציה"שרידי ה, *"אנדקים"ה

ואילו , לא הסכים לשום נוסחה שתתעלם מהתווית קווי הגבול המזרחיים–הסוציאליסטים

שהתבטאה בהסכמה לדחיית ציון הגבולות למועד , 1הרוב בממשלה הגולה נטה לפשרה

ביולי 30-ב, המועצות נחתם בלונדון-יגי פולין ובריתההסכם הרשמי בין נצ. מאוחר יותר

המועצות מכירה בכך שפג תוקפם של החוזים -ממשלת ברית"ונאמר בו כי , 1941

2".הנוגעים לשינויים טריטוריאליים בפולין, 1939הגרמניים משנת -הסובייטים

להקים המועצות נבע מהסיכוי -גורם חשוב שדירבן את שיקורסקי להגיע להסכם עם ברית

הכוח הצבאי . המועצות גיס פולני שיהיה כפוף לממשלה הפולנית הגולה בלונדון-בברית

Narodowa Demokracja - ND* -דמוקרטית ימנית בעלת אופי אנטישמי קיצוני- מפלגה לאומית.

ה התמיד מימשל ז. 1926 הכינוי למימשל שהוקם בהנהגתו של פילסודסקי לאחר ההפיכה במאי –" הבראה“ ** .עד פרוץ המלחמה

Wladyslaw Pobóg-Malinowski – Najnowsza, ראה בעניין זה את עמדת מתנגדי שיקורסקי בספר 1historia polityczna Polsky, 1864-1945, Vol. 3, London, pp. 150-197) מאלינובסקי- פובוג–להלן ,

Stanislawראה המהדורה הפולנית . וסיהעם עמדתו של שיקורסקי משדהה קוט בספרו מכתבים מר). 3כרך Kot, Listy z Rosji do Gen Sikorskiego, London, 1955, pp. 10-20) קוט–להלן .(

,Documents on Polish-Soviet Relations, 1939-1945, Vol. 1, London, ראה נוסח ההסכם באנגלית 2

1961, pp. 141-142) להלן– Documents.(

__________________________________________________________________________ 37/2 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

אבד רובו במערכה על , 1939לאחר תבוסת ספטמבר , שהצליחו הפולנים לקבץ במערב

הפולנים החשיבו מאוד את העובדה שכוח צבאי פולני ניכר יטול חלק פעיל . אדמת צרפת

-וסיכוי כזה היה כרוך בהידברות עם ברית, הברית-ותבמאבק נגד היטלר לצדן של בעל

המועצות הגיעו בתחילת המלחמה המוני אזרחים -לשטחים הפנימיים של ברית. המועצות

ידי -פליטים שנמלטו מהגרמנים וכן אנשים שגורשו ממקומותיהם על, שבויי מלחמה–פולניים

די מיליון עד מיליון וחצי ומשערים שמספרם של כל אלה הגיע לכ–השלטונות הסובייטיים

עונשין סובייטיים -נכלאו במחנות, ואולי אף מרביתם, חלק ניכר מבין אנשים אלה3.נפש

, גם נאמר1941בהסכם שנחתם ביולי . ממצוקה חמורה ומן האקלים הקשה, וסבלו מהשפלה

-הממשלה הסובייטית מביעה את הסכמתה להקמתו של צבא פולני בשטחי ברית"כי

-הצבא הפולני בתחומי ברית. ידי ממשלת הרפובליקה הפולנית-שמפקדו ימונה עלהמועצות

בפרוטוקול נפרד שצורף להסכם 4...".המועצות יפעל בכפיפות לפיקוד הסובייטי העליון

, מייד עם חידוש היחסים הדיפלומאטיים, הכללי התחייבה הממשלה הסובייטית להעניק

המועצות בהיותם שבויי -ם החופש בתחומי בריתחנינה לכל האזרחים הפולנים שנשלל מה"

5".מלחמה או מסיבות סבירות אחרות

6,המועצות-כשליש מכלל הגולים הפולנים בברית, אלף איש400-מניחים כי יהודים היוו כ

. היינו פי שלושה ומעלה מחלקם במדינה הפולנית העצמאית שבין שתי מלחמות העולם

-רדפים מיקלט במדינת הסובייטים כיוון שהגבול המזרחימטבע הדברים חיפשו היהודים הנ

ומספר הנמלטים עשוי היה לגדול בהרבה אלמלא , הסובייטי פתח סיכוי להצלה מידי הנאצים

המכשולים שמנעו פינוי ובריחה המונית של האוכלוסייה היהודית בשבועות הראשונים של

היו מגורשים ואסירים על לא עוון רבים מן הגולים היהודיים7.הסובייטית-המערכה הגרמנית

.העונשין הסובייטיים-הכלא ומחנות-בתנאים האכזריים של בתי

נפתחו שערי הכלא והמחנות 8הסובייטי וההסכם הצבאי שבעקבותיו-בזכות ההסכם הפולני

תשושים וחולים ונתאפשר גיוס ליחידות הפולניות המתארגנות , אדם מעונים-בפני המון בני

התרכזו –עזר - שתי דיוויזיות וכוח–היחידות הפולניות הראשונות . בידומאבק עם נשק

–מושב המטה נקבע בבוזולוק (על הוולגה ) Saratov(במחנות צבא באיזור סאראטוב

Buzuluk , קילומטר ויותר מקויבישב 100מרחק – Kuybishev ,בו 'דיוויזיה אחת בטאטישצ

– Tatishtyevo והדיוויזיה השנייה בטוצק – )Tock .( כמפקד ראשי של הגיס מונה הגנראל

במקורות הפולניים . העולם השנייה-נתונים בדוקים על מספר הגולים הפולניים ברוסיה בזמן מלחמתאין בידינו 3; המועצות-שהובאו מפולין לברית, אלף475 עד 350הסובייטים מסרו על . נע המספר בין מיליון עד שני מיליון

ים שהובלו לרוסיה הוא יותר כי המספר הכללי של הפולנ, קוט מוסר; 197' עמ, 3כרך , מאלינובסקי-ראה פובוג .107' עמ, קוט; ממיליון וחצי

Documents4 ,141' עמ. .142' עמ, שם 5 .163' עמ, ראה קוט 6 בעיות –המועצות והצלת היהודים -ברית "–בעניין זה ראה הרצאתו של דב לוין בכינוס חוקרי השואה 7

.183' עמ, 1976, ירושלים, "בתקופת השואהניסיונות ופעולות ההצלה ", והדיון בשולי ההרצאה" ועובדות .149-150' עמ, Documentsלנוסח ההסכם הצבאי ראה 8

__________________________________________________________________________ 37/3 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

היחסים הדיפלומאטיים בין שתי המדינות נכנסו ). Wladyslaw Anders(ולאדיסלאב אנדרס

-השגריר הפולני הראשון בברית. למסלול תקין עם פתיחת השגרירות הפולנית בקויבישב

עד מינויו זה שר היה , )Stanislaw Kot(פרופסור סטאניסלאו קוט , המועצות בזמן המלחמה

קוט ואנשיו גילו יוזמה . בכיר בממשלת הגולים ונחשב לאיש אמונו וידידו של שיקורסקי

וכן בהגשת , המועצות-ותושיה בארגון רשת של נציגויות ובאיתור אזרחים פולנים ברחבי ברית

שפרשו את חסותם על האוכלוסייה הגולה " דלגאטים"ברשת ה. עזרה דחופה לנצרכים

אם כי בדרך כלל בדרגים , ברפובליקות הסובייטיות הוקצה גם מקום ליהודיםבמחוזות ו

שיהודים רבים נהנו מעזרה מוחשית ממפעל , וחרף הקיפוחים הרבים מן הדין לציין, משניים

9.הסעד הפולני שהסתייע במשלוחים מן הארצות החופשיות

ודים בין הפיקוד הצבאי כבר בשלבים הראשונים של הרכבת הכוח הצבאי הפולני נסתמנו ניג

30,000-בתחילה הגבילו הסובייטים את מימדי הגיוס ל. הפולני ובין השלטונות הסובייטיים

בתהליך השחרורים . חיילים150,00ואילו הפולנים תבעו להרחיבו ודיברו על צבא בן , איש

דר והפולנים לחצו להחזרתם כקא, לא אותרו אלפי קצינים פולניים שנלקחו בשבי הרוסי

דעות גם במיגזרים הצבאיים - היו חילקוי10.מקצועי ופיקודי חיוני לצבא המתארגן

הסובייטים תבעו לזרז ולקצר את תקופת האימונים ולשלוח דיוויזיות בודדות : והאסטראטגיים

. ואילו הפולנים ביקשו להאריך בשלבי האימונים ולהעפיל את הגיס השלם במרוכז, לחזית

הם תחילת , אמון מושרש ובמגמות השונות של שני הצדדים-רם באישמקו, הניגודים האלה

ולאחר גילוי פרשת , המועצות-הקרע שהוליך בסיכומו של דבר לפינויו של צבא אנדרס מברית

לניתוק היחסים הדיפלומאטיים ולהתפתחויות מרחיקות לכת –) Katyn(הרציחות בקאטין

.מבחינת הפולנים ועתיד מדינתם

פי צווים -הרו המוני יהודים משוחררים וגולים למקומות ההתארגנות עלמתחילת הגיוס נ

למרביתם היה הגיוס בבחינת כתובת המבטיחה קיום חומרי קבוע בתנאי . ומיוזמתם הם

ההנחיות הרשמיות קבעו קריטריונים בסדרי העדיפות והכשירות לשירות . המשטר והמלחמה

חיילים . ב; צינים בשירות פעיל בעברק-קצינים ותת. א: המועצות-בצבא הפולני בברית

ידי -צבאית ונמצאו כשירים על-מתנדבים שעברו הכשרה טרום. ג; ששירתו בשירות פעיל

-לדברי אנדרס מנו לפעמים כ; ביחידות הראשונות היה מספר רב של יהודים11.לשכת הגיוס

שדות נהירה זאת של יהודים לשורות הצבא הפולני עוררה ח. 40 – ולדברי קוט 60%

כי הרוסים הקדימו בכוונה , במקורות פולניים נשמעה לעתים הטענה. והתנגדות מצד הפולנים

.24-26' עמ, על מפעל העזרה ראה פרטים בספרו של קוט 9 על קברות המוניים של קצינים 1943גורל אלפי הקצינים הפולנים נודע כאשר הגרמנים מסרו באפריל 10

. הודעות אלה פתחו פתח למשבר ולפולמוס בעניין קאטין. באיזור סמולנסק,נרצחים שנמצאו בחורשת קאטין The Katyn Forest Massacre- Hearings before the select committee to conduct an ראה בעניין זה

investigation of the facts, evidence and circumstances of the Katyn Forest Massacre, Washington, 1952

ארכיון , העתק התעודה באוסף פריזנר. 1941 בנובמבר 14-ראה בעניין זה פקודת יום של גנראל אנדרס מה 11 ).ו- אי–להלן (ושם -יד

__________________________________________________________________________ 37/4 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

במכתב ששיגר קוט . את שחרור היהודים מהמחנות כדי להציף את הצבא באלמנט יהודי

בדרכים שונות דחו את השחרור " נאמר כי 1941 בנובמבר 8-החוץ הפולני בלונדון ב-לשר

ולני הבריא יותר מבחינה פיזית ומוראלית ושלחו את הנכים מהמחנות של האלמנט הפ

, החוזרת בלי הרף בפי הפולנים מדגישה את החשבון הלאומי, טענה אחרת12".והיהודים

אנדרס עצמו היה פותח את פגישותיו עם נציגים ומשלחות ; שיש לערוך עם היהודים, כביכול

שלפולנים תרעומת קשה כלפי היהודים " תזכורת"ב, ואת הפקודות הנוגעות ליהודים, יהודיים

הכלא -לויאלית בזמן הכיבוש הסובייטי ובתקופת שהותם בבתי-בשל התנהגותם הבלתי

המתאר את תולדות , )Bez ostatniego rozdzialu( בספרו בלי הפרק האחרון 13.ובמחנות

פותח אנדרס את הקטע , המועצות בנימה אפולוגטית מובהקת-הגיס שהתארגן בברית

היו לי טרדות רבות כאשר בתחילה החלו לזרום : "בזה הלשון, "יהודים בצבא"מכונה ה

חלק מסוים מבין , כפי שכבר הזכרתי. ובראש וראשונה יהודים, במספר רב מיעוטים לאומיים

ברשימות 14...".1939-היהודים קיבל בשמחה את פני החילות הסובייטים שנכנסו לפולין ב

גם 15.ידיעת הרבים היה סגנונו של גנראל אנדרס בוטה בהרבהשלא נועדו לפירסום או ל

הפולנים ממורמרים מאוד כלפי היהודים בשל "כי , החוץ בלונדון-קוט כותב בסקירתו לשר

] שהוטחו[עלבונות , קבלת פני הצבא האדום בשמחה, התנהגותם בימי הכיבוש הסובייטי

הלשנות , מתן שירותים לסובייטים, ייטיכלפי קצינים וחיילים פולניים שהובלו תחת משמר סוב

שלפיו זכרו הפולנים והזכירו ליהודים פגיעות , סתרי זה- חשבון חד16".על פולנים ועוד

והתעלמו לחלוטין מהמדיניות האנטישמית , שנתפרשו כאחריות יהודית קולקטיווית, בפולנים

הוא , המאוחרות30-ובייחוד מהאלימות ומסע הרדיפות בשנות ה, בפולין בין המלחמות

את ההפליה לרעה של היהודים במסגרת הצבא הפולני " הצדיקו"הראשון בסדרת הטיעונים ש

.המועצות-בברית

היהודים הם בדרך כלל בעלי כושר ירוד ואינם , לפי טיעון נוסף החוזר במקורות הפולניים

ההסכם שחרור אזרחים פולניים על יסוד: "וכך כותב קוט. מתאימים לשירות צבאי פעיל

האלמנט הירוד ניסה , ההגונים שמחו בהישגה של פולין. ידי היהודים בהתלהבות-נתקבל על

מאלמנט זה זרמו מייד רבים . בהזדהות קולנית עם פולין לטשטש את התנהגותו הקודמת

.154' עמ, 8.11.19.14-החוץ הפולני מ-קוט במכתב לשר, למשל, ראה 12 Instytut Historyczny Imienia(ארכיון שיקורסקי שליד המכון ההיסטורי על שם הגנראל שיקורסקי בלונדון 13

Generala Sikorskiego . להלן– (IHGS , תיק אנדרס) להלן– KGA/24( ,יומן העבודה של אנדרס ,-1940 –דין וחשבון מפעולות הנציגות של יהדות פולין ", )מ" אצ–להלן (הארכיון הציוני המרכזי ; 4.2.1943

' עמ, 1943ספטמבר , אביב עם גנראל אנדרס-ת בתלפרוטוקול מפגישת הנציגו, )J25/54/VI –להלן (1945134. 14 Wladislaw Anders, Bez ostatniego rozdzialu; wspommienia z lat 1939-1946, wydanie

drugie, Newtown, 1950, p. 99) אנדרס–להלן .( KGA/24, IHGS 15 , התנהגותם , דיםובה האשמות מרובות נגד היהו" הבעיה היהודית"מצויה רשימה בשם, "ייהוד השגרירות"ביטויים כגון , בריחות ופשיעה בקרב היהודים, טענות על פחדנות, בזמן כניסת הסובייטים

.ועוד" אי רצון של יהודים לעבוד"אך עובדה היא כי , ח מטה הצבא"קוט מעיר בשולי הדברים שהסתמך על נוסח הלקוח מדו. 163' עמ, קוט 16

.ה בסקירתו בלי הערות כלשהןבזמנו השתמש בתיאור ז

__________________________________________________________________________ 37/5 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

ושם הפכו על פי רוב , בלי לדעת מה לעשות עם עצמם הסיקו שצריך ללכת לצבא. מדי לצבא

17".והביעו בקולי קולות את תביעותיהם להמשך העזרה, מים ודחוייםמתאי-למעמסה כבלתי

, בקרב הפולנים; למלאכת הצבא שורשים עמוקים יותר" אי התאמה יהודית"לטיעון של

כי היהודי הוא פחדן מטבעו ומבחינה , רווחה הדעה, ובמיוחד בין אנשי הצבא המצקועניים

.גופנית אינו כשיר ויעיל בשירות צבאי ובקרב

חוזר , או ביקשו להתקבל לשורות הצבא הזה, בעדויותיהם של יהודים ששירתו בצבא אנדרס

ונשנה הסיפור על פסילה בשל המוצא היהודי ועל פגיעות גסות ומניעת הקידום במסגרת

שנמשך ממועד החנינה , בשלב הראשון. היהודים מציינים שני שלבים בתהליך הגיוס. הצבא

נתקבלו יהודים רבים וחלקם אמנם היה ניכר ביחידות , 1941 ותחילת ההתארגנות עד סוף

אולם גם אותם היהודים שנתקבלו לצבא או נשארו בו לצמיתות מספרים כי . המתהוות

מכוונות ובדיקות חוזרות " ביקורות"במקרים רבים הועברו יהודים ליחידות עזר ולקולחוזים ב

ס בריכוזים אחדים באסיה התיכונית שבו התקיים הגיו, בשלב השני. או סתם גורשו מהצבא

יהודים ניסו להתקבל לצבא בשנית : היתה לדבריהם הפסילה אוטומאטית, הסובייטית

כשירותם הגופנית לא השפיעה על . ובשלישית ובכל פעם נתקלו בסירוב ודחייה מוחלטים

העדים אינם מוסרים כי הסירוב . הדחייה נבעה אך ורק מעובדת היותם יהודים; ההחלטה

לדבריהם חלה הפסילה ; נומק אי פעם בהגבלות או איסורים מצד השלטונות הסובייטיים

. הקולקטיבית לא על היהודים בלבד אלא גם על האוקראינים והביילורוסים

נמנה על ראשוני , בן למשפחה מתבוללת ותלמיד הטכניון בווארשה', הנריק דנקביץ

תריסר " קרא המפקד ל1942בינואר . יםהספר לקצינ-הוא נתקבל והופנה לבית. המתייצבים

והם הורחקו , ומסר להם כי אין הם מתאימים להיות קצינים" יהודים ופולני אחד למען הרושם

ועדה זאת פסקה . כעבור זמן הוסעו למקום אחר והועמדו מחדש בפני ועדת גיוס. מהקורס

ניסה את מזלו פעם ' ץדנקבי. שפירושו פסילה מוחלטת, Eלכל היהודים בלי יוצא מן הכלל סוג

קיבלו את כל הפולנים : וגם שם חזרה אותה תופעה, אוזבקיסטאן, )Cezar(נוספת בצזאר

לבסוף התגייס לצבא שהקימו . האוקראינים והביילורוסים, ללא אבחנה ודחו את היהודים

שירת בדרגת קצין ולחם בדיוויזיה על שם , המועצות-קומוניסטים בברית-הפולנים הפרו

קצין -ששירת כתת, מורה להתעמלות וספורט, מיכאל ליכט, יהודי אחר18.שקוקושציו

אף הוא התייצב יחד עם יהודים נוספים , העולם השנייה-במערכה על פולין בתחילת מלחמת

העד ניסה . כשירים מבחינה פיזית-כולם נפסלו כבלתי; "גברים חזקים כאלונים"שהיו לדבריו

ימים גורש 10אולם לאחר , "לעבור את הרוביקון" עלה בידו נתקבל וחש כי, להתגייס בשנייה

100לפי דבריו השאירו רק יהודים רופאים וכאלה ששילמו . מהשירות יחד עם כל היהודים

.164' עמ, שם 17 .03/1298, ו"אי 18

__________________________________________________________________________ 37/6 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

הוא טען כי עסקות השוחד של הקצינים הפולניים התנהלו . דולר כדמי שוחר לקצינים פולניים

19.לאור השמש

מוסר כי לא נתקל בקשיים מיוחדים עם התגייסותו , במקצועומהנדס, פליקס דוידסון, עד נוסף

: אולם האיש ניצב בפני קשיים בזמן שירותו. עובדה זו הוא מייחס למקצועו. לצבא אנדרס

האנטישמיות היתה . ביקשתי להתקבל לקורס מכונאים אך לא נתקבלתי מפני שאני יהודי"

נדחה אף הוא ומספר , מלאי במקצועוחש, שמעון פרל20".תופעה גלויה לגמרי בצבא אנדרס

פולנים ואוקראינים והתדפקו , שבאוזבקיסטאן התקהלו אלפי יהודים) Fregana(כי בפרגאנה

:על שערי ועדת הקבלה לצבא

הפולנים נכללו באופן אוטומאטי . כאן חזרו המראות המוכרים מפולין שלפני המלחמה"

ואפילו אלה שכבר , רים לשירות פעילכשי-כבלתי, ”D"יהודים קיבלו סוג , בשורות הצבא

יחד אתי . לבסוף הגיע היום שבו התייצבתי בפני הוועדה. ערך-נתקבלו הורחקו מסיבות קלות

...".”D"שנינו קיבלנו סוג . אלוף השחיה בבריכה, התייצב גם ריכטרמאן

ן ב, מאיר לוסטגארטן21,האיש הצליח לחדור לבסוף לצבא בעזרת קצין פולני שהכיר משנים

: מספר, חקלאים מגאליציה המערבית

, בשלב הראשון של ההתארגנות התייצבו יהודים רבים. נתקבלתי לצבא ללא קשיים"

חן בעיני , כמובן, דבר זה לא מצא. ובהתחלה נתקבלו בלי קשיים והיה רוב יהודי בצבא

דים לכן חיפשו דרך איך להיפטר מהיהודים או לכל הפחות לצמצם את אחוז היהו, הפולנים

. לשם כך ציוותה המיפקדה הפולנית להעמיד את כל החיילים בפני ועדה רפואית. בצבא

זה היה בתחילת חורף . ושוחררו מן הצבא”D"בבדיקה זו קיבלו רוב היהודים סוג בריאות

', יודנריין '–הצבא הפולני נשאר נקי מיהודים . אנשים אלה רעדו מקור ושולחו. 1941-1942

22.קיבלו אך ורק פולנים, מאז לא נתקבלו יהודים לצבא הפולני. םכפי שאמרו הגרמני

ההנחיות המחייבות . תמונה אחידה, כאמור, מעשרות העדויות שבדק המחבר מתקבלת

מכל . לכאורה בדבר קליטת חיילים לצבא הפולני לא חלו על היהודים ובני המיעוטים האחרים

. מידה אובייקטיבי כלשהו-חשבון קנהבשלבים מאוחרים יותר של הגיוס לא הובא ב, מקום

נכון הדבר כי בשלבים ההם אסרו הסובייטים על גיוסם לצבא הפולני של חלק מבני

ניתן לפירושים , אולם עוד ניווכח כי איסור זה לא נשמר בקפידה. ובתוכם יהודים, המיעוטים

זאת ברור לכל עם . שונים ונוצל על ידי הפולנים כאמתלה לחסימת הדרך בפני היהודים ככלל

הדעות כי ההגבלות של השלטונות הסובייטיים לא חלו על היהודים שכבר חויילו ושירתו

אלא הורחקו באורח , ומהעובדות מסתבר כי לא זו בלבד שלא נתקבלו יהודים חדשים. בצבא

Bohusz(שישקו -במכתבו לגנראל בוהוש. מכוון ושיטתי יהודים שכבר היו חיילים מן השורה

.30/1294, שם 19 .03/1365, שם 20 .03/1554, שם 21 .03/702, שם 22

__________________________________________________________________________ 37/7 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

Szysko (כעת שוב נשמעות תלונות היהודים שבצבא שלנו : "... 30.4.1942-כותב קוט ב

האם . מתנהל טיהור כדי להפחית את מספרם ושאת הבריאים ביותר משחררים בתור חולים

23"...?זה הכרחי ומשרת את מטרתנו ברגע זה

? או נותרו בצבא למרות המכשולים והטיהורים1942מי הם היהודים שנתקבלו גם בשנת

ואנשים שזכו , מתקבל הרושם שנתקבלו ללא קשיים רופאים ובעלי מקצועות מבוקשים

או , נותרו בצבא יהודים שנהנו מהגנת הממונים עליהם; השפעה-לתמיכה של פולנים בעלי

.שעקב פעילותם לא ניתן היה בשום פנים ואופן להרחיקם מהצבא

י אל היהודים יש לחפש אין ספק שאת המניע הדומינאנטי ביחסו של הפיקוד הצבא

ולכן , יחס עוין זה בלט במיוחד בשכבת הקצינים. באנטישמיות המושרשת בקרב פולנים רבים

בספטמבר 5-ב, במכתב ששלח קוט ממוסקבה לגנראל שיקורסקי. גם נתן אותותיו בצבא

שוחחנו עם גנראל אנדרס בעניין : "... נאמר, כלומר ימים אחדים אחרי בואו לרוסיה, 1941

ולאחר שהסברתי לו את החשיבות , כרגיל מקבלים אותם לצבא כאשר הם פונים. יהודיםה

הבטיח להדגיש את הצורך ביחס אוהד , מבחינת אמריקה וכדומה] של גיוס היהודים[

במכתב . קוט מרבה להצביע על המשמעות הפוליטית של גיוס היהודים לצבא24...".כלפיהם

כאשר , בעתיד: "... הוא אומר1941 באוקטובר 11יום מMikolajczyk(25(יק 'למיקולאיצ

בייחוד על , משקל-יהיה נימוק פוליטי בעל] לצבא[זרם זה של יהודים , נעסוק בגבול המזרחי

כי , ובאותו מכתב עצמו הוא מציין...". רקע השנאה השיטתית של האוקראינים לכל דבר פולני

רוצים כבר להנהיג Pstrokoński(26(בייחוד מסוגו של פסטרוקונסקי , אנשי צבא שלנו"

27".נומרוס קלאוזוס במוסדות הצבאיים

אולם היחס המפלה כלפי היהודים והרצון לחסום בפניהם את הדרך לצבא לא היו בשום פנים

ידי אנשי הצמרת הפוליטית -קו זה נקבע על". מסוג מסויים"ואופן אך ורק נחלת קצינים

מוסר בספר זכרונותיו , שלישו של אנדרס, )Klimkowski(קלימקובסקי ' י. והצבאית הפולנית

במעמד קצינים סובייטיים בכירים וראשי הצבא , כי היה נוכח בהתייעצות צבאית בדרג גבוה

והועלה 28, 1942בינואר , היא נערכה במטה הצבא הפולני בבוזולוק. כולל אנדרס, הפולני

: קלימקובסקי מספר. בה בין השאר עניין היהודים

ראשית כל , שבני המיעוטים, הועלתה שאלת הגיוס וכאן יצא גנראל אנדרס בבקשה מוזרה"

, העיר לו) Jewsiegniejew(יבשיגנייב , לא יישלחו לצבא, יהודים וגם אוקראינים וביילורוסים

.313' עמ, קוט 23 .82' עמ, שם 24הפולנית בחוגי הגולים ) Stronnictwo Ludowe(יק היה ממנהיגי מפלגת האיכרים 'סטאניסלאב מיקולאיצ 25

.1943-הוא התמנה לראש הממשלה בגולה לאחר מותו של שיקורסקי ב. וחברו הפוליטי של קוטבלונדון .פסטרוקונסקי היה מקורב לאנשי השלטון בפולין בשנות השלושים ופסול מבחינה פוליטית בעיני קוט 26 .136' עמ, קוט 27המועד שנמסר . סקי כלול פרוטוקול מפגישה בבוזולוק עם האנשים שמנה קלימקובDocuments-ב 28

אכן תואם המיסמך , ידי קלימקובסקי-גם כפי שנמסר על, ותוכן הדברים, 1941 בנובמבר 11בפרוטוקול הוא אך כיוון שהוא מקוטע אין להסיק ממנו , לא נמסר דבר על ענייני היהודיםDocuments-בפרוטוקול ב. הזה

.201-202' עמ, Documentsראה , שהשאלה לא הועלתה

__________________________________________________________________________ 37/8 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

הסובייטי נאמר שלצבא הפולני יתקבלו כל -כי אלה הם אזרחים פולניים ובהסכם הפולני

היהודים רבים עד כדי כך שייהדו ': אמר גנראל אנדרס. ה הפולניתהאזרחים של הרפובליק

29".'את הצבא וזרימתם תשנה את צביון הצבא כולו

מן . 1941 בדצמבר 3-ב, משמעותית יותר היא השיחה שקיימו שיקורסקי וסטאלין בקרמלין

. טובמולו, החוץ-ואת הצד הרוסי ייצג גם שר. הפולנים השתתפו בשיחה זאת גם אנדרס וקוט

שנחשב למאורע , המועצות-שיחה זו היתה נקודת השיא בביקורו של שיקורסקי בברית

כאשר הירבה . והיא הוקדשה ברובה לבעיות הקשורות בארגון הצבא הפולני ועתידו, מרכזי

בשל , אנדרס להדגיש את תנאי ההתארגנות הקשים של הצבא והועלתה ההצעה להעבירו

". שילכו, אם הפולנים אינם רוצים להילחם: "סטאלין ברוגזההעיר , לפרס, תנאים נוחים יותר

". כשאמרת שחייל שלנו אינו רוצה להילחם, אדוני הנשיא, פגעת בי: "על כך הגיב שיקורסקי

.בהמשך עבר אנדרס למסירת פרטים על גודלו של הצבא וחלוקתו במוקדי הריכוז השונים

ייתכן שיש לנו כאן . " אמר–נה דיוויזיות כלומר שמו, אנשים150,000אני מביא בחשבון "...

". שאינו רוצה לשרת בצבא, אולם בתוך זה רב חלקו של האלמנט היהודי, אפילו יותר אנשים

רבים מבין היהודים שהתייצבו הם : "שיקורסקי". יהודים הם לוחמים חלשים: "סטאלין

ותם אינני רוצה בצבא א. לעולם לא יהיו חיילים טובים30.או שנידונו על הברחה\ספסרים ש

מאתיים יהודים ערקו מבוזולוק לשמע השמועה הבדויה על הפצצת : "אנדרס. ,הפולני

, כן: "סטאלין". יום לפני שנקבעה חלוקת הנשק5- ערקו מהדיוויזיה ה60-מעל ל. קויבישב

31".יהודים הם חיילים גרועים

. משוחחים מכנה משותףמסתבר אפוא שבעניין היהודים והערכתם כחיילים מצאו שלושת ה

ומתן וידעו את -גם אין ספק ששיקורסקי ואנדרס שקלו היטב את מוצא פיהם בניהול המשא

ידי עצם -לפולנים ניתן מעמד מועדף וכוח סמכותי על. משמעות דבריהם באוזני סטאלין

לרבים היה הגיוס ליחידות . המועצות-הרשות להקים צבא בעל אופי אוטונומי בתוך ברית

, הפולנים הכירו מייד בעמדת הכוח שנפלה בחלקם32.נות בבחינת הצלה ממשהמתארג

בתחילה לא העזו לנהוג בחופשיות מלאה . והדבר הגביר אצלם את תחושת הביטחון והאדנות

29 J. Klimkowski, Bylem adiutantem gen. Andersa, Warszawa, 1959, p. 218. -שיקורסקי וב, הפרוטוקול מהשיחה בין שיקורסקי וסטאלין פורסם בנוסח זהה בדרך כלל אצל קוט 30

Documents .ברור . אולם אצל קוט המשפטים של שיקורסקי על היהודים בצבא מיוחסים אף הם לאנדרסלהסיר ממנו אמירה שהצביעה ' דיוק זעיר-אי'ידי -ביקש על, של שיקורסקי והעריצו כמדינאישהיה ידיד, שקוט

מופיעים הדברים בנוסח אחיד Documents-אצל אנדרס וב. על נימה אנטישמית גלויה ומשגה פוליטי חמורההוצאה שם שיקורסקי ו-ידי המכון על- הוצאו עלDocuments-ה. ושיקורסקי שותף לשיחה בעניין היהודי

מן הראוי בהקשר זה . ואין ספק שהדברים המיוחסים לשיקורסקי אמנם נאמרו, נחשבת לפירסום רשמי מוסמך, 7.11.1941-רושם קוט ב, למשל, כך. לציין את ההאשמות שהטיחו הסובייטים כלפי הקצינים הפולנים

משחות פה , גרבי משי, עוניםשוולקוביסקי התלונן בפניו כי קצינים פולנים שהגיעו מלונדון עסקו בסחר בש ).150-151' עמ, ראה קוט(ואילו קצינים רבים חולי מין מנצלי את אמונן של נשים סובייטיות , ודברים אחרים

' עמ, Documents; 105-123' עמ, אנדרס; 191-208' עמ, קוט: במקורות הבאים, כאמור, הפרוטוקול פורסם 31231-243.

טרפות לצבא נתנה מיקלט וסיכוי לשיקום לרבים שהשתחררו מהמחנות והיו בעדויות השונות מודגש שההצ 32 .המועצות השרויה במלחמה ובתנאי מצוקה קיצוניים-חסרי עבודה ובית בברית

__________________________________________________________________________ 37/9 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

-וחששו שכל צעד שלהם העומד בניגוד לחוקה הסובייטית ולנוהגים המקובלים בברית

שום כך השלימו עם זרימתם של יהודי רבים כי מ, יש להניח. המועצות עלול להתנקם בהם

ניסו כנראה , ובייחוד בשיחתם עם סטאלין, תוך שיחות עם קצינים. לצבא בשלבי ההתחלה

הפולנים לגשש ולבחון מה תהיה תגובתם של הסובייטים להצעת הגבלות בזכות להתגייס

שמית לא היתה הפולנים ידעו היטב כי אפליית יהודים ר. ולדחיית יהודים ובני המיעוטים

בדומה לכוחות ימניים , הם גם שיערו. המועצות-מקובלת בתקופה האמורה בברית

כי קיימת ברית סמויה בין היהודים ובין המשטר ואנשי השלטון , ופאשיסטיים באירופה

משמעי של סטאלין לדברי הנאצה של אנדרס ושיקורסקי -האישור החד. המועצות-בברית

ואילו השליט הסובייטי . הסיר היסוסים מלבם של הפולנים, ליםבהערכת היהודים וחלקם כחיי

.כפי שניווכח בהמשך הדברים, מצדו ידע לנצל את גילוי הלב הפולני למטרותיו שלו

ההגבלות הסובייטיות בעניין גיוס היהודים ומשמעותם במציאות .2

ויים בדרגים זמן קצר לאחר השיחות עם סטאלין והבירורים האופראטיו, 1941בסוף דצמבר

כי הגיוס לצבא אנדרס יקיף את , קשר סובייטיים לרשויות הצבא הפולני-הודיעו קציני, צבאיים

שהתגוררו , אוקראינים וביילורוסים, להוציא יהודים, בני הלאום הפולני, כל אזרחי פולין

המועצות והוכרזו כאזרחים -בשטחים שסופחו לברית, 29.11.1939בתאריך הקובע

כי יומיים קודם לכן נמסר לו , בדצמבר הודיע אנדרס במברק לקוט בקויבישב30- ב.סובייטיים

מבין "כי , הקשר הסובייטיים הבכירים-מקציני, )Wolkowysky(מפי קולונל וולקוביסקי

האזרחים הפולניים שהתגוררו באוקראינה המערבית ובביילורוסיה המערבית כלולים בגיוס

שיגר אנדרס מברק 1942 בפברואר 21- ב33.פולנילצבאנו רק אזרחים בני הלאום ה

ואילו , לשיקורסקי האומר כי השלטונות הסובייטיים קוראים לגיוס את כל האזרחים הפולניים

25- ב34. רק אזרחים בני הלאום הפולני1939-ידי הסובייטים ב-מהתחום שנכבש על

רחים שאינם בני הלאום בפברואר ביקש קוט מאנדרס להבהיר כיצד מגדיר הצד הסובייטי אז

האם הכוונה אך ורק לאנשים שנולדו בשטח שנכבש , הפולני הרשאים להתקבל לצבא הפולני

ידי הגרמנים או גם לאנשי שהתגוררו דרך קבע באזורים אלה לפני פרוץ - על1939-ב

שהגיוס , השלטונות הסובייטיים הודיעו לי רשמית: " על כך השיב אנדרס35.המלחמה

ידי - התגוררו בשטחים התפוסים על28.11]1939[ על כל האזרחים הפולניים שעד החל

36".הגרמנים

להוציא , כאמור, מסתבר כי ראשי הצבא הפולני וההנהגה המדינית המרכזית היו מעוניינים

על כל פנים לצמצם בצורה דראסטית את היסוד היהודי , את היהודים ממסגרת הגיוס

33 KGA\24, IHGS .שם 34 .שם 35 .לקויבישב, 2.3.1942-מברק מ, שם 36

__________________________________________________________________________ 37/10 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

ת למנוע מחלק ניכר של יהודים אזרחי פולין את הרשות להתגייס היוזמה הסובייטי. בצבאם

שהאפליה היא , כי ניתן היה לטעון כלפי העולם החופשי, עשויה היתה לסייע למגמות הפולנים

לכאורה התייחסה ההגבלה הסובייטית . אולם אליה וקוץ בה. תוצאת הכפייה ולחץ הסובייטים

וח בתאריך שבו הוכרז על מתן אזרחות רק לבני לאומים אחרים שישבו בשטחי הסיפ

שאף הם הפכו בזמנו , ובאשר לפולנים באזורים המסופחים, סובייטית לתושבי שטחים אלה

טענו הסובייטים שהם נוהגים לפנים משורת הדין וכמחווה מיוחדת , לאזרחים סובייטיים

למעשה ההשלמה עם האיסור הסובייטי היתה זהה, ברם. ניתנת להם רשות להתגייס לצבא

מכאן . שנגדה התקוממו ולחמו הפולנים בשצף קצף, עם מתן תוקף עקיף לעובדת הסיפוח

אין זה כנראה מקרה . סימני המבוכה והשאלות העצבניות מצד הרשויות הפולניות השונות

שהסובייטים בחרו דווקא בנושא הגיוס לערעור סמכותם של הפולנים על סוגים מסויימים של

סביר להניח כי הרעיון להוציא יהודים ואנשי מיעוטים ממסגרת . בושיםאזרחיהם בשטחים הכ

הגיוס בא בעקבות דברי הקיטרוג נגד היהודים שהשמיעו שיקורסקי ואנדרס באוזני סטאלין

מאלפת האפיזודה שאירעה ". צבא שלנו"מתאימים ל-וגילויי הכוונות לפסול יהודים כבלתי

שערך סטאלין בקרמלין לכבוד שיקורסקי ובני בשעת הסעודה , למחרת יום השיחה הנזכרת

שאינם מהירים , הסובייטיות" פלוגות העבודה"שיקורסקי חזר לנושא השחרורים מ. פמלייתו

אוקראינים ויהודים לא , אנדרס העיר כי נמסר לו באורח רשמי שביילורוסים. ומקיפים דיים

הרי הם לא ", בתרעומת שאל אנדרס –" ?האם אלה אינם אזרחים פולניים. "ישוחררו כלל

משום שההסכם שלכם עם הגרמנים , חדלו מעולם מבחינה עובדתית להיות אזרחים פולנים

: בלי להתייחס כלל לשאלה העקרונית שהעלה אנדרס, על כך השיב סטאלין". בטל ומבוטל

אלה הם , את הפולנים אתה צריך? אוקראינים ויהודים, לשם מה נחוצים לך ביילורוסים"

37".הטובים ביותרהחיילים

מחלוקת בין הרשויות הפולניות -עוד שאלה מהותית העסיקה את הסובייטים והפכה סלע

בהתאם לחקיקה הסובייטית נחשבו תושבי השטחים המסופחים לאזרחים . והסובייטיות

שניות זו גרמה . ואילו לפי ההסכמים בין הצדדים היו אנשים אלה אזרחי פולין, סובייטיים

החוץ - התלונן קוט לראשונה בפני משרד1941 בנובמבר 10-ב. ויותבהכרח להתנגש

, ביילורוסים ויהודים, הסובייטי כי בקאזאכסטאן נעשה ניסיון לגייס לצבא האדום אוקראינים

וכן מונעים מאזרחים ; בשעה שאנשים אלה הם אזרחי פולין ופטורים מגיוס לצבא האדום

38.י נסיעה לריכוזי הצבא הפולני למטרות גיוססידור, שאינם בני הלאום הפולני, פולניים

החוץ הסובייטי לפרש את תחולת ההסכמים עם - בדצמבר מנסה משרד1-בתשובתו מיום ה

הפולנים כך שאינם מבטלים לכאורה את החקיקה שהפכה את אזרחי השטחים המסופחים

מעידה על "ההכרה בבני הלאום הפולני שהתגוררו בשטחים המזרחיים . לאזרחים סובייטיים

37 Documents ,11244' עמ, 160' תעודה מס. .200-201' עמ, 143' תעודה מס, שם 38

__________________________________________________________________________ 37/11 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

אך אינה יכולה בשום מקרה לשמש , רצון טוב ונכונות לפשרה מצד הממשלה הסובייטית

כאזרחים , ביילורוסים ויהודים, ובייחוד אוקראינים, בסיס להכרה דומה בבני לאומים אחרים

עם זאת אין דברי התשובה האמורים מכילים הסתייגות מזכותם של בני הלאומים ". פולניים

עצם המעמד שניתן ללאומיות או , כמובן39. י המזרח להצטרף לצבא הפולניהאחרים משטח

לדת היהודית בהקשר זה מעורר שאלות נוקבות באשר לנקודת ראות המשטר הסובייטי

אך כמו במקרים רבים אחרים גם במקרה זה גבר האינטרס , והאידיאולוגיה הקומוניסטית

כי , בתו לתשובה הסובייטית מבהיר קוטבתגו. המדיני הפראגמאטי על העקרונות שבהלכה

שוויון זה . ללא הבדל מוצא וגזע, מבחינתם של הפולנים קיים שוויון זכויות מלא בין האזרחים

החוקה . והרשות להתגייס לצבא הפולני, מקנה זכויות שוות לכל האזרחים בתחום החנינה

ות לכל אזרח פולני הפולנית אינה מכירה באפליות כלפי אזרחיה וההסכם הצבאי נותן רש

40.החוץ-על כן דוחה השגרירות את הטיעון והפירוש של משרד. להתגייס לצבא פולני

כי לאחר עיון בטענות , 1942 בינואר 5-ב, החוץ הסובייטי-בתשובה לכך קבע משרד

בהמשך באה . השגרירות בדבר סוגי האזרחים השונים אין הוא רואה יסוד לשינוי עמדתו

של החילות הסובייטיים " כניסה"את ההבדל בין כיבוש ובין " בהירהמ"פיסקה ארוכה ה

כתוצאה מביטוי הרצון "ועיקרו בכך שסיפוח השטחים התבצע , לשטחי המזרח של פולין

חילופי האיגרות האמורים קדמו להודעה שבאה 41".החופשי של האוכלוסייה בשטחים אלה

ולא ידוע לנו , רחים מהגיוס לצבא הפולנימהדרגים הצבאיים על הוצאת סוגים מסוימים של אז

על מחאה רשמית כלשהי מצד גורמים צבאיים פיקודיים במחנה הפולני כלפי הרשויות

18-קוט מדגיש שאנדרס בשיחתו עם סטאלין ב. הסובייטיות בעניין ההגבלות במיגזר הצבאי

42. לא העלה כלל את עניין מניעת הגיוס של המיעוטים הלאומיים1942במארס

כי בדרך כלל לא התערבו הרשויות הסובייטיות , מן החומר התיעודי והעדויות שבידינו יוצא

בפועל בשום שלב משלבי הגיוס וגם לא עמדו על מילוי ההוראות האוסרות קבלת אזרחים

בוועדות הגיוס לצבא הפולני אמנם ישבו גם . מסוימים מבני המיעוטים הלאומיים לצבא הפולני

אך אלה טיפלו בבדיקת מוצאם של המועמדים רק לעתים נדירות ועל פי , יםנציגים סובייטי

.רוב הסכימו להכרעות של החברים הפולנים בוועדות

וגם חייבה את , היתה תופעה אחת שהעסיקה את הרוסים וגרמה לתגובה נזעמת מצידם

מילוי-ידוע לנו מקרה יחיד של תלונה סובייטית בדבר אי. הפולנים לנהוג בזהירות

, סגן ראש המטה בצבא האדום, )Panfilov(והוא מכתבו של הגנראל פאנפילוב , הוראותיהם

של החלטת הוועדה הממלכתית הסובייטית להגנת 4הטוען שתוך הפרת סעיף , לאנדרס

". אזרחים סובייטיים נמלטים"מתנהל גיוס של , 1941 בדצמבר 22-מ, המועצות-ברית

.227-228' עמ, 157' תעודה מס, שם 39 .250-251' עמ, 163' תעודה מס, שם 40 .259' עמ, 167' תעודה מס, שם 41 .291' עמ, 1942 במארס 22במברק לשיקורסקי מיום , קוט 42

__________________________________________________________________________ 37/12 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

. ותובע את הסגרתם" נמלטים"ה שמית של עשרה מפרט רשימ, המכתב מביע מחאה חריפה

ברשימה שבעה שמות הם יהודיים מובהקים ושלושת האחרים הם של ביילורוסים או

לבסוף מבקש פאנפילוב להודיע לו בהקדם על הסגרת האנשים המבוקשים כדי . אוקראינים

בני ". בודהפלוגות ע" מכתב זה מתייחס כנראה למקרי בריחה של מגויסים ב43.להביאם לדין

מהימן בחזית -נחשבו לאלמנט בלתי, ובעיקר אוקראינים, ")זאפדניקי" ("השטחים המערביים"

בידינו עדות על בריחת יהודים מפלוגות אלה . ומשום כך כוונו ליחידות עבודה מגויסות

מדובר על אנשים שנכפתה 44.למרכזי הגיוס של הצבא הפולני, שהוחזקו בתנאים קשים

סובייטי נחשבו לאזרחי פולין כבעבר -ובתוקף ההסכם הפולני, סובייטיתעליהם אזרחות

הסובייטים ראו במקרים אלה עריקה מיחידות . ולהלכה רשאים היו להתגייס לצבא אנדרס

.מגויסות סובייטיות ומכאן גישתם התקיפה

. אולם בדרך כלל לא הקפידו הסובייטים אם הגיוס לצבא הפולני מתבצע בהתאם להנחיותיהם

בעדויות הרבות של מועמדים לגיוס ושל חיילים בצבא אנדרס לא מזכיר איש את , כאמור

יתר . כי נדחה בשל התערבות הנציג הסובייטי או בגלל מוצאו מהשטחים המסופחים, העובדה

שאיסור הגיוס , אין להבחין בהבדל כלשהו בהתייחסות למועמדים במחוזות המערביים, על כן

בידינו רשימה . רים שההוראה הסובייטית מנעה כביכול את גיוסםלבין האח, לא חל עליהם

20- ל12-ידי המוסדות הצבאיים בין ה-כפי שהורכבה על, פולנים ויהודים, של מגויסים

מיסמך פולני , לפי רשימה זאת. כלומר לקראת השלב השני של הפינוי, 1942באוגוסט

יהודים שהתייצבו 88 מתוך 65 נפסלו, היחידה במינה שנמצאה בתיקיו של אנדרס, רשמי

ברשימה . ככשירים56 פולנים סווגו 75ואילו מתוך ; נמצאו כשירים23-בפני הוועדה ו

אך בשום מקרה לא צוין שההוראות הסובייטיות הן , נמסרות גם הסיבות שגרמו לפסילה

45.המניע לפסילה

גליקסמן ' י, שפונו עם צבא אנדרס" בונד"שהעבירו אנשי ה, 10.11.1942-בתזכיר מ

מוצאים התייחסות לפרשת האיסור , הברית-לחבריהם באנגליה ובארצות, ופיינזילבר

סובייטית -הצטיינו בעמדה אנטי" בונד"חברי ה. הסובייטי ותגובת אנשי הצבא הפולניים

מחברי התזכיר . תקיפה מחד ובגישה לויאלית כלפי הממשלה הפולנית בלונדון מאידך גיסא

:קובעים

לטונות הסובייטיים בעניין האזרחות הקלה על הפליית יהודים מצד גורמים עמדת הש"

, האמת היא. הביטוי הבולט ביותר לכך ניתן בתחום הגיוס לצבא הפולני. פולניים אנטישמיים

שעמדת השלטונות הסובייטיים תרמה למניעת האפשרות מאלפי צעירים יהודים כשירים

43 KGA\24, IHGS .03/1683, ו-אי 44

KGA/24, IHGS45

__________________________________________________________________________ 37/13 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

ק גדול מהאחריות למצב דברים זה נופל על אולם חל, להצטרף לשורות הצבא, להילחם

46".הגורמים הצבאיים הפולניים

למרות , ראות פוליטית-החשיב כאמור את הדאגה ליהודים מנקודת, השגריר קוט

גילה גם מידה של יחס אנושי אוהד ליהודים ועסק הרבה , ההתבטאויות הסותרות המרובות

הוא 1942 באפריל 10-ו לשיקורסקי בבמברק. המועצות-בשאלות היהודים הפולניים בברית

:כותב

כי המדיניות האנטישמית השיטתית אותה , מן הראוי להביא לידיעת הגנראל אנדרס. 4"...

היא שירות שהם עושים בהיסח , מנהל המטה ובה הצטיינו קצינים מסוימים בוועדות הגיוס

תקדים לנטילת המבקשים להפריד בין יהודים לפולנים לשם יצירת , הדעת לסובייטים

...".השטחים במזרח

הוא , אלא להיפך, קוט אינו מדבר בהקשר זה על האיסור הסובייטי שכובל את ידי הפולנים

47.מדגיש שקצינים פולנים משתפים פעולה עם הסובייטים ועושים רצונם בסילוק יהודים

גות שלהוראות הסובייטיות לא היתה השפעה מכרעת על מדיניות והתנה, ברור אם כן

, ההוראות הסובייטיות נתנו לפולנים יד חופשית ושימשו אמתלה נוחה. הפולנים בתחום הגיוס

מבחינה מדינית היו . שעתידה היתה להצדיק את האחוז הנמוך של יהודים בצבא כלפי חוץ

הרוסים ביקשו להדגיש את הצד המדיני . הכוונות של הפולנים והרוסים מנוגדות בתכלית

ין חלק מתושבי המזרח ושאר אזורי פולין וליצור בכך תקדים לעתיד העקרוני בהפרדה ב

השאלה אם אמנם מקיימים הפולנים את הצו הלכה למעשה ומונעים מהיהודים . לבוא

פרט לחשש לעריקה מיחידות , להתגייס לא העסיקה ביותר את השלטונות הסובייטיים

ח היה חסר משמעות בעיני עניין גיוס היהודים ממחוזות המזר. מגויסות ומקומות הסגר

ועל כך מעידה העובדה כי בשלב מאוחר יותר לא הציבו השלטונות הסובייטיים , הרוסים

שהצטרפו , 1939יוצאי המחוזות השונים בגבולות פולין עד , סייגים ומכשולים בפני יהודים

" איגוד הפאטריוטים הפולניים"ידי -הפולני שנוסד על) Berling(לשורות צבא ברלינג

)Zwiazek Patritów Polskich (שבהשפעת הקומוניסטים.

לעומת זאת רצו הפולנים בתמיכה על בסיס פורמאלי של ההסכמים ובהימנעות מקביעות

מעניינם היה לדחות את רוב . בעלות משמעות פוליטית על עתיד השטחים בתהליך הגיוס

בהתמודדות זאת בין שתי . קלטו בוהיהודים הפונים לצבא ולהפחית את אחוז היהודים שנ

נפגעה זכות האזרחות של חלק מהם . המגמות ושני הצדדים היו היהודים הנפגעים תמיד

המועצות וזכות -אשרות יציאה מברית, סיוע חומרי, והאפשרות להשיג תעודות פולניות

יטי של אנשי הצבא הפולניים היו חלוקים בנוגע לפירוש הפול. לגיטימית לגיוס במסגרת הצבא

.KOL 25\24, שם 46 .305' עמ, קוט 47

__________________________________________________________________________ 37/14 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

אך אימצו להם ברצון את הגישה הסלקטיווית תוך הוספת אמצעי , ההוראות הסובייטיות

.נישול משלהם

)Koltubanka" (היחידה היהודית בקולטוביאנקה"ו" הלגיון היהודי"הצעת . 3פרשה מיוחדת שזכתה בשלב מסוים לעיון והתייחסות מצד גורמים פולניים ויהודיים כרוכה

ההצעה הועלתה . המועצות-נפרד במסגרת צבא אנדרס בברית" לגיון יהודי "ברעיון להקים

, ידי שני פעילים בתנועה הרוויזיוניסטית בפולין שבין שתי המלחמות-בעת ובעונה אחת על

-שניהם היו כלואים במחנות בברית. ר מארק קהאן והמהנדס מירון שסקין"הדין ד-עורך

הסובייטי והגיעו לריכוזים הראשונים של הצבא -שוחררו בעקבות ההסכם הפולני, המועצות

ורק , בלי שידע האחד על יוזמת רעהו, הם הציעו את תוכניתם בנפרד. הפולני המתארגן

.לאחר שנפגשו ניסו לממש את רעיונם בכוחות משותפים

הוא מצא יחסים מעורערים בין הפולנים והיהודים 48.מארק קהאן נשלח לריכוז שבטוצק

– לפי דבריו –מצב דברים זה הניע אותו . לעתים צורה של קטטות אלימותשלבשו , במחנה

לחשוב על הצורך בהפרדה בין החיילים היהודיים ואנשי הצבא הפולניים ומכאן על הקמת

-בסקי'הוא היפנה את הצעתו לגנראל מיכאל טוקאז. במסגרת צבא אנדרס" לגיון יהודי"

שהיה מפקד הכוח בטוצק וממכריו , )Michal Tokarzewski-Karasiewicz(' קאראשייביץ

בסקי עניין ברעיון היחידה היהודית והבטיח 'לפי קהאן גילה טוקאז. עוד מימי פולין העצמאית

שם פגש את , בעקבות שיחה זו הוזמן קהאן למטה הצבא בבוזולוק. לדון בהצעה עם אנדרס

בדבר , יוזמתושקיים כבר עם אנדרס ב, שסקין וזה מסר לו על שיחת הבהרה ראשונה

אין בידינו חומר המלמד על המניעים של . אפשרות להקים יחידה יהודית בצבא המתארגן

כי בהעלותם את רעיון הלגיון , שני היוזמים טענו לאחר המלחמה49.שסקין להעלאת ההצעה

. ישראל-ראו לנגד עיניהם את התפקיד שעשוי כוח צבאי יהודי למלא במערכה הצפויה בארץ

הדעת 50.ישראל-כי היוזמים חשבו על היחידה ככוח שעתיד להגיע לזירה בארץ, קוט מציין

אמנם קיוו שהיחידה תיהפך בבוא העת לגורם , לאומי-בעלי עבר ציוני, כי שני היוזמים, נותנת

אמצעי להקמתה נבע מסבך היחסים והבעיות -גם אם המניע הבלתי, במערכה לאומית יהודית

.ורות הצבא המוקםשבין היהודים והפולנים בש

אין בידינו החומר בכתב שהגישו קהאן ושסקין וגם המועד המדוייק של היוזמה בה נקטו

רב צבאי בצבא אנדרס 51',קאץ'שצ-מעדותו של קהאן ומדברי הרב רוזן. השניים אינו ידוע

.03/2863, ו-אי, ראה עדותו של מארק קהאן 48הכולל ביוגראפיה קצרה על האיש ודוחות , המצוי בתיק אנדרס בארכיון שיקורסקי, החומר הרב נוגע לשסקין 49

בעיקר בפלגים , ישראל ובעיתונות העברית-רוח בציבור בארץ-שוטפים שהעביר למטה הצבא על הלכי/24ראה תיק . והמניעים לפעילות זו" לגיון"אינו עוסק כלל בפעילותו בעניין ה, השמאליים הקיצוניים ביישוב

KGA. .249' עמ, 1942 בינואר 5-במכתב לשר החוץ הפולני מה, קוט 50 ). רוזן–להלן (Leon S. Rozen, Cry in the Wilderness, N.Y-Tel-Aviv, 1966, ראה ספרו של רוזן 51

__________________________________________________________________________ 37/15 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

כי התוכנית נועדה לרכז את כל היהודים , מתקבל הרושם, שהיה מקורב לבעלי ההצעה

בה ישמשו יהודים כחיילים , צבא ואת כל המבקשים להתגייס ביחידה נפרדתשנתקבלו ל

כיוון . או בתפקיד פיקודי ראשי, ופולנים יהיו רק בדרגים צבאיים בכירים של הכוח, וקצינים

וגם , שהבירורים על היחידה הנפרדת התנהלו זמן ניכר לפני בואו של שיקורסקי למוסקבה

אוקטובר - כי היוזמה הועלתה לראשונה בחודשים ספטמבראפשר להניח, לפי סימנים נוספים

1941.

כי תוכנית , לאחר בואו של קהאן לבוזולוק קיבל אנדרס את שסקין לשיחה נוספת ובה הבהיר

52.היא פוליטית בעיקרה ועל כן שייכת לתחום סמכויותיו של השגריר קוט" הלגיון היהודי"

דחה השגריר את ההכרעה עד , לפי קהאן. טלפיכך נסעו השניים לקויבישב ונפגשו עם קו

התשובה שמסר קוט לאחר זמן . עמו רצה כנראה לדון בהצעה, מועד בואו של שיקורסקי

הפולנים דחו מכל וכל את ההצעה בדבר הקמת יחידה יהודית . היתה שלילית מוחלטת

.המועצות-נפרדת במסגרת צבאם בברית

. סטאלין וגם הוכשלה בפורום זה-ת שיקורסקינידונה בשיחו" לגיון"כי שאלת ה, קהאן משער

של " לאו"כי סטאלין התנגד לתוכנית וקוט מצדו לא העז להגן על ההצעה נוכח ה, הוא מניח

אין להניח שהפולנים ייחסו להצעה , אולם להשערה של קהאן אין יסוד במציאות53.סטאלין

מכל הידוע לנו . יןחשיבות עד כדי כך שמצאו לראוי להביאה לפגישת הפסגה עם סטאל

כי הפולנים לא נהגו להעלות בפני הסובייטים שיקולים פנימיים הנוגעים להרכבו , מסתבר

בידינו רשימות מלאות של . ומבנהו של צבאם וראו תחום זה כנתון להכרעה פולנית בלעדית

ואין למצוא במיסמכים אלה זכר לרעיון, הפרוטוקולים משיחות הפולנים עם סטאלין ומלוויו

וביניהם אנדרס –מצויות התייחסויות מצד אישים פולניים . היחידה היהודית בצבא הפולני

אך בשום מקום לא נאמר כי היתה קיימת דעה סובייטית , לרעיון היחידה הנפרדת–וקוט

.בנידון וכי לשיקול הסובייטי נועד תפקיד כלשהו בקבלת ההכרעה הפולנית

קהאן גורס שחלק מאנשי הצבא . רשויות פולניותשההחלטה נתקבלה על דעת, ברור אפוא

גירסה זאת . וההכשלה באה מצד קוט, תמכו ברעיון היחידה, ובכלל אנדרס, הבכירים

שקצינים מסוימים בצבא אנדרס חייבו את הרעיון מתוך , כנראה, נכון. מתאשרת רק בחלקה

ושניהם שותפים , רס וקוטדעות בעניין זה בין אנד-לעומת זאת לא היו חילוקי. מניעים מנוגדים

נערך בשגרירות בקויבישב דיון 1941 באוקטובר 24-כי ב, קוט מוסר. היו להכרעת הדחייה

שהיה , וללא ספק גם לודביק זיידמאן" בונד"אנשי ה(בעניין זה בהשתתפות נציגי היהודים

קמת בהתייעצות זאת השתתף גם אנדרס והוא שמנע את ה). יועץ השגרירות לענייני יהודים

54.היחידה היהודית הנפרדת

.03/2863, ו-ראה אי 52 .שם 53 .436' עמ, קוט 54

__________________________________________________________________________ 37/16 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

. כי נוצרה חזית יהודית רחבה של מתנגדי התוכנית, לעומת זאת נכונה הדעה של קהאן

והם , נמנו היהודים המרוכזים בבוזולוק עם מעמד האמידים בפולין העצמאית55לדבריו

תפקיע את זכויותיהם לאזרחות פולנית ואולי תמנע את החזרת" לגיון"חששו שהקמת ה

ככל הנראה נכון הדבר שבקרב היהודים בבוזולוק היה שיעור גבוה . רכושם לאחר המלחמה

אנשי . שמטעמים אישיים הסתייגו מרעיון ההפרדה, של מתבוללים ובעלי רכוש בעבר

נקטו עמדה עקרונית תקיפה נגד , שהשפעתם היתה ניכרת בחוגי השגרירות, "בונד"ה

הבכירים שנקלעו " בונד"מחברי ה, יאן בליט הגיש לוצ1941 באוקטובר 16-ב. ההצעה

בעניין התוכנית ליצירת יחידות צבאיות מבין ", תזכיר לגנראל אנדרס, המועצות-לברית

כי ממטה הצבא נמסר לו , בליט מציין56".המועצות-בשטח ברית, אזרחי פולין, יהודים

היחסי כלומר על חלקם , שמספר היהודים המתנדבים לצבא עולה על תשעה אחוזים

עובדה זאת שצריכה היתה לשמח כל פאטריוט . "באוכלוסיית פולין שלפני המלחמה

עוררה כנראה שורה של קשיים בעלי אופי פסיכולוגי בקרב המארגנים ", קובל בליט, ..."אמיתי

-המניע לכך אמור להיות הלכי. המועצות-והמפקדים ביחידות השונות בצבאנו בשטחי ברית

בחוג ". ופיעים אצל החיילים הפולנים בעוצמה רבה או פחותה יותראשר מ, רוח אנטישמיים

ידי - מבקשים מוצא מהאווירה האנטישמית השוררת בצבא על– טוען בליט –אנשי המטה

ידי -או על, של המתנדבים היהודיים לפלוגות עבודה" המיותר"ניסיון להפנות את החלק

ו זכו לתמיכתם של עסקנים יהודיים נודע לו שמגמות אל. הקמת יחידות יהודיות מיוחדות

, סוציאליסטי-לדעתו מעוניין דווקא השלטון הנאציונאל. השייכים לפלג לאומי קיצוני, אחדים

והקמת יחידות יהודיות נפרדות תתפרש , בהפרדה על רקע גזעי ולאומי, המשעבד את פולין

ות כבדה שנוטל על הכרעה בעניין זה היא אחרי. בהכרח כניצחון מוסרי ופוליטי של הנאצים

גיטו יהודי "הנאציונאליסטים היהודיים חותרים להקמת . עצמו הפיקוד הפולני קבל העולם

אך הדבר מנוגד הן לאינטרס הממלכתי הפולני והן לשאיפות הכנות לקיום , "בצבא הפולני

".המפעמות בלב המוני העובדים היהודיים בפולין"ביחד

לדידו עתידה היתה היחידה הנפרדת . קולים מדינייםקבע את עמדתו מתוך שי, כדרכו, קוט

ומאידך גיסא תעורר ההפרדה הדים קשים בארצות , לשרת את מגמות הפיצול הסובייטיות

בין יוזמי הרעיון , לפי קוט, למרבה הפליאה מצויים. הברית-ובייחוד בארצות, החופשיות

' מווארשה והמהנדס ש' עורך דין ק, בוטינסקאים'הז-נציגים הרוויזיוניסטים"ותומכיו

וקצינים הידועים כאנטישמים האמורים לתמוך באורח פעיל ביצירת יחידות , ...מווילנה

57".יהודיות נפרדות

.03/2863, ו-אי 55 .1976בספטמבר ,העתק מהתזכיר מסר לוציאן בליט למחבר בזמן שהותו בלונדון 56 .164-165' עמ, קוט 57

__________________________________________________________________________ 37/17 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

לגיון "לדברי הרב רוזן יש להבדיל בקרב צבא אנדרס בין שלושה סוגים של תומכים ברעיון ה

. ב; את שאיפותיהם הלאומיותשביקשו לסייע ליהודים ולעודד , ידידים אמיתיים. א": היהודי

ידי -שהתקנאו בשיקורסקי ובאנדרס וקיוו שעל, תומכי המשטר הישן, קבוצה של קצינים

קבוצה של אנטישמים . ג; תמיכה בלגיון ירכשו את אהדתם של חוגים יהודיים בארצות חוץ

58".לגיון יהודי"שסתם רצו לסלק את היהודים מהצבא באמצעות

: בספרו הוא כותב. חידות היהודיות הנפרדות בשני מקריםאנדרס מתייחס להצעת הי

בעניין זה פנו אלי שני . שורה של עסקנים יהודיים רצתה להבליט את הייחוד היהודי"...

כי התוכנית , לאחר שיחות רבות הודו בפני. אלטר וארליך, הנציגים המובהקים של יהודי פולין

להקים גם יחידות אוקראיניות או מציאותית משום שהייתי נאלץ -שלהם היא בלתי

יכולים להיכלל בו כל , שאם אנו יוצרים המשך לצבא הפולני, אני קבעתי עמדה. ביילורוסיות

59".האזרחים בלי הבדל דת ולאומיות

באוקטובר 31-ב, אלטר וארליך, "בונד"הוא מצטט קטע ארוך מתוך מכתב שקיבל ממנהיגי ה

שבו ימצאו מקום , כי יש לקיים ארגון צבאי אחיד,ובו מצדדים הכותבים בגירסתו, 1941

התפקיד המרכזי של צבא זה הוא מאבק מזוין "ו, יהודים ופולנים על בסיס של שוויון זכויות

אנדרס מפרש מכתב 60..".מולדת משותפת לכל אזרחיה, למען פולין חופשית ודמוקראטית

.זה כנסיגה מתוכניותיהם הקודמות וקבלת הגירסה שלו

:בזה הלשון, 1967-שנייה נוגע אנדרס בשאלה זאת בראיון לעיתונאי פולני בפעם

כי , סירבתי. המועצות פנו אלי מנהיגים יהודיים בבקשה לייסד יחידות יהודיות-עוד בברית"

דבר שהיה , מתוך עקביות הייתי צריך להקים יחידות נפרדות אוקראיניות וביילורוסיות

, התנהגות זאת היתה מוכיחה הימצאות של יהודים. רצוי ביותר-המועצות בלתי-בברית

61".דבר שהסובייטים רצו למנוע, המועצות-אוקראינים וביילורוסים בצבא הפולני שבברית

לדברי אנדרס שאלטר וארליך היו כביכול היוזמים של רעיון היחידות , כמובן, אין יסוד

ה כל מעידה של יריבו שמבליט בכוונ, קוט. הנפרדות והם נטשו את התוכנית בהשפעתו

62".אינם תואמים כמובן את האמת"מעיר כי דבריו של המפקד על אלטר וארליך , אנדרס

כי אנדרס היה מעוניין להטעות במתכוון במקרה זה וסביר יותר שדבריו , אולם אין להניח

הוא לא הבין מאומה בעמדות וחילוקי הדעות הרעיוניים שבין החטיבות . נאמרו בשגגה

שחר -רעיון חסר" בונד"ולכן היה מסוגל לייחס למנהיגי , יות בציבוריות היהודית בפוליןהמרכז

כי הטענה על המגעים שקיים אנדרס עם אלטר וארליך אינה , אולם מותר להניח. מבחינתם

כפאטריוטים נאמנים למולדת " בונד"בספרו הוא משבח את מנהיגי ה. מצוצה מן האצבע

.79-80' עמ, רוזן 58 .99' עמ, אנדרס 59 .99-100' עמ, שם 6061 General Anders, Zycie I chwala, London, 1970, p. 63 .164' עמ, קוט 62

__________________________________________________________________________ 37/18 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

שהשליך את שני המנהיגים , עדה לפירסום מתגאה אנדרס כךאך ברשימה שלא נו, הפולנית

להביא להרגעה במתיחות , אלטר וארליך ביקשו כנראה להשפיע על המצב בצבא63. מחדרו

פנייה זו התערבבה כנראה אצל אנדרס עם . והציעו הצעות בעניין זה, שבין היהודים והפולנים

.וכך נרשמה הגירסה המופרכת, רעיון היחידה הנפרדת

שלח 1942 במארס 29-ב. בשלב מאוחר יותר נאלץ גם קהאן עצמו להתכחש לתוכניתו

כי ההצעה שהגיש בזמנו יחד עם שסקין בדבר יחידות צבאיות , לאנדרס הצהרה בכתב לאמור

השיטות . וזאת לאור השינויים שחלו במצב הפוליטי, יהודיות נפרדות מחייבות עתה רוויזיה

ולמניעת גיוסם של יהודים , ת האזרחות הפולנית מידי היהודיםהסובייטיות שחותרות לנטיל

והן מחייבות יתר –מכוונות גם לפגוע בשלימות הגבולות של המדינה הפולנית , לצבא הפולני

בשולי ההצהרה מוסיף ". אין מקום להעלאת האינטרסים היהודיים המיוחדים"ועל כן , אחדות

-במברק שנשלח למשרד, ואמנם. לקויבישב, טכי מיסמך דומה שלח גם לפרופסור קו, קהאן

מסר לו בכתב על ביטול הצעתו ' שק, מציין קוט1942 במארס 25-החוץ הפולני בלונדון ב

משום שהסובייטים אוסרים עכשיו על קבלת יהודים לצבא הפולני והם ", בדבר יחידות יהודיות

".עלולים לנצל את העמדה הרוויזיוניסטית כחיזוק לתפיסתם

ו המפורטת אין קהאן מזכיר את מכתבו לאנדרס ואת ההצהרה שמסר לקוט והכחשתו בעדות

באוזני הרב רוזן את דבר שיגור המכתב עומדת בניגוד לעובדות המתאשרות בתיעוד

, 1966-שהופיע ב, Cry in the Wilderness בדברי הלוואי לספרו של הרב רוזן 64.שבידינו

היה הדבר משנה את כל , היה זוכה להצלחה' לגיון יהודי'ם אילו ניסיונם להקי: "... כותב קהאן

ואילו קוט טוען . קביעה זאת שלו היא בבחינת הגזמה מופלגת65.'ההיסטוריה היהודית

את בעיית הלגיון היהודי שלא הוקם אני יודע : "... לרב רוזן1951במכתב ששלח בשנת

ובייטיים ואיש ממנו לא היה מגיע לא שהוא היה נבלע כולו במחנות ס, מקרוב והיום אני בדעה

66".ישראל-לפולין ולא לארץ

כללי היו בצבא אנדרס תופעות מקומיות וזמניות של ריכוז " לגיון יהודי"בנוסף לניסיון להקים

מספר בעדותו כי נקלע , מהנדס חשמל בעל ניסיון מקצועי רב, כץ' ד. יהודים ביחידות מיוחדות

67).דין וכדומה-עורכי, מהנדסים, רופאים(לי מקצועות חופשיים ליחידה רזרווית שריכזה בע

63 KGA\24, IHGS .ייתכן . שאלטר וארליך דרשו למנות מפקדים יהודיים בצבא, ברשימה זאת מוסר אנדרס

דבר שעלה בקנה אחד עם , ביקשו לקבוע יהודים כממונים על פעילות תרבותית נפרדת בצבא" בונד"שאנשי ה ".בונד"התפיסה האידיאולוגית של ה

ר קהאן ושאל אם נכון הדבר ששלח " נפגש עם ד1963 ביולי כי בעת ביקורו בישראל, רוזן מספר בספרו 64. לדברי רוזן דחה קהאן בתוקף את טענתו של קוט". לגיון"מכתב לקוט בו מסר על ביטול הצעתו בדבר הקמת ה

הוא . מעולם לא כתב מכתב כזה לקוט או לאיש זולתו ודחה אפילו את האפשרות של מחשבה על כך"לדבריו , ר קהאן ובחתימתו"לאמיתו של דבר מצוי מכתב כתוב בכתב ידו של ד". בתוכנית הלגיוןמעולם לא הביע ספק

באותו מכתב . שבו הוא מודה כי בנסיבות הקיימות אין הוא רואה את הצעת הלגיון כדבר במקומו והוא מבטלה .KGA\24, IHGSראה . רשום גם שמכתב דומה הוגש לפרופסור קוט

.236' עמ, רוזן 65 .231 'עמ, שם 66 .D/2-M-11, ו-אי67

__________________________________________________________________________ 37/19 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

בו , הופיע בפני ועדה רפואית ונפסל כיהודי1942ובמאי , )Yangi-Yul(יול -כץ התייצב ביאנגי

קיבלו כולם סוג בריאות המכשיר " בעלי עין אחת, גיבנים, עקומים, פגומים"בזמן שפולנים

דס לא הורחק האיש כליל אלא נתקבל לפלוגה של אולם בתור מהנ. אותם לשירות צבאי

התיאור שמוסר כץ על התנאים והמשטר ביחידה קודר 68.מומחים בחסות הצבא-אזרחים

ומרבית מפקדיה פולנים , "סולידיים מבחינת הגיל והמקצוע כאחד", איש60-היו בה כ. ביותר

כך , מזון במידה מספקתליחידה לא ניתן . ופוגעת" אנטישמיות מחושבת"רוח שהפגינו -גסי

אוהלים תקינים וישנו על האדמה , לבוש, לא קיבלו שמיכות. שהאנשים סבלו תמיד מרעב

גם לא היה ידוע מה . איש לא דאג להשוות את תנאיהם עם אלה של חיילים רגילים. ממש

וכאשר אחד האנשים פנה בעניין זה לקצין בכיר בדיוויזיה תשובתו , יהיה בסופה של היחידה

חלק נפזר ולאחרים , לבדוק את הדיפלומות, צריך יהיה לערוך בחינות, כן: "לפי כץ, תההי

שריכזו את היחידה מתוך , כץ מעיר במרירות". שיתפגרו להם לאט ברעב, נקים שני אוהלים

אך למעשה , הצבא צריך לפרוס את חסותו על האינטליגנציה בארץ הכיבוש"הנחה ש

אנשים 10-12-כ. שמו קץ ליחידה1942בסוף יוני ". וייםשיטת עינ"היתה זהה עם " החסות"

סוהר בשל -שהיו כלואים במחנות ובבתי, תשושים, אנשים עניים", והיתר, נתקבלו לצבא

". פוזרו לכל רוח–נאמנותם לפולין ונאחזו בצבא כבקרש הצלה אחרון

כפר בקרבת , היווה הגדוד היהודי כקולקטוביאנקה, ששמה נודע בצבא, את היחידה היהודית

כי קולטוביאנקה , קהאן טוען. כגון השריון, שבו רוכזו החילות הפולניים המקצועניים, טוצק

לפי דבריו 69".הלגיון היהודי"באה להדגים או להקדים במישור מקומי ומוגבל את תוכנית

יהודים והציע להקים באטאליון יהודי מבין ה) Okulicki(פנה אליו הקולונל ליאופולד אוקוליצקי

אפשר יהיה להקים יחידות – אמר אוקוליצקי –אם ניסיון כזה יעלה יפה . המשרתים בצבא

, שבה הוסברה המגמה שלשמה הוקמה היחידה, נערכה התכנסות מיוחדת. נוספות כאלה

קיבל בהתנדבות את הפיקוד על , שהיה ידיד יהודים, )Galadyk(וקולונל יאן גאלאדיק

שצעד זה של קולונל קאלאדיק העיד על מסירות מיוחדת , סיףקהאן מו. היחידה היהודית

לפי , בין היהודים והפולנים שררו. כי בדרך כלל פיקד על גדוד קצין בדרגת מאיור, מצידו

שלפני , ידי העובדה-אולם גם אצלו התמונה האידיאלית משתבשת על. יחסים תקינים, קהאן

ם היהודיים והם נשלחו לבושי קרעים המעבר מטוצק לקולטוביאנקה נלקחו המדים מהחיילי

שהפגין , יהודי מומר, קהאן נוטה לראות בתקרית זו צעד מרושע של קצין פולני. וחסרי ציוד

אך אין כאן לדעתו הוכחה לקו מדיני מכוון של הפיקוד הצבאי , בכך את יחסו העוין ליהודים

המשך כמתוכנן אחראית ואם לא היה לו , הניסיון של קולטוביאנקה הצליח, אדרבה; הפולני

70.לכך גם במקרה זה גישתו השלילית של קוט

.שם 68 .03/2863, ו-אי 69 .שם 70

__________________________________________________________________________ 37/20 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

אולם תיאור זה נוגד בכל פרט ופרט את התמונה המקיפה של הרכבת הגדוד היהודי

רב זה היה מקורב , כאמור71.בספרו' קאץ'שצ-והתנאים בקולטוביאנקה שמוסר הרב רוזן

ר קהאן אף הוסיף לספרו "ד. תוכניתםליוזמי רעיון הלגיון ונתן את ברכתו ואת תמיכתו ל

שהופרד , הוקם הגדוד היהודי' קאץ'שצ-לפי הרב רוזן. האמור של רוזן דברי הסכמה משלו

כלומר זמן ניכר לפני שהוכרע עניין הלגיון , 1941בסוף אוקטובר , והועבר לקולטוביאנקה

הפגינה את שנערך לפי שיטה גסה ש, להקמת הגדוד קדם סילוק היהודים מטוצק. לשלילה

שעליהם אומר המחבר שגם הם , החיילים נצטוו להסתדר וקצינים צעירים. האנטישמיות בגלוי

היהודים . לצאת מן השורה" כל בני דת משה"פקדו על , זה עתה יצאו ממחנות סובייטיים

צורה זאת של סילוק . עברו לאחר מכן מיון בוועדה רפואית נוספת ורובם הורחקו מהצבא

72.ק הגיעה לידיעת קוט והוא קובל עליה באחת הדוחות שלוהיהודים מטוצ

". גיטו בפועל"אופי של ', קאץ'שצ-לפי רוזן, המיבצע של הרכבת הגדוד בקולטוביאנקה נשא

: טען הקולונל גאלאדיק בהצטדקות, תוך סיכון עצמי, כאשר הרב מחה נגד היחס המחפיר

מאשר בישבם יחד עם אנטישמים הם עשויים להיות מאושרים יותר בקסרקטיני הגיטו"

. נוכח המחאה נערך מיפגש והקצינים ניסו להצדיק את צעדם73".והיטלראים

ניתנו להם , למשל. לדברי הרב רוזן התעללו בחיילים יהודיים לקראת המעבר לקולטוביאנקה

החלפת , לדבריו, קולטוביאנקה עצמה היתה. נעליים קטנות מדי וחיילים רבים נשארו יחפים

נוכח הידיעות 74.שמנה יותר מאלף איש, "גיטו גדול יותר"יטו במימדים זעירים שבטוצק לג

אך , לעבור לשם' קאץ'שצ-המרעישות שהגיעו מקולטוביאנקה ביקש אוקוליצקי מהרב רוזן

עניין שבין היהודים ולא עניין ", לדברי הרב, בעיני אוקוליצקי היה המתרחש בקולטוביאנקה

. הרב מצא את היחידה היהודית במצב של שפל פיזי ומוראלי75".של אנטישמיות בצבא

קרקעיות באדמה הקפואה והמאובנת ובקור של -החיילים נאלצו להתקין לעצמם מחפורות תת

מלאכתו הראשונה היתה להביא לקבורה את המתים הרבים . צלזיוס מתחת לאפס40°

סירב לחלק לעתים מנות מזון או סתם" לשכוח"המטבח הצבאי שבידי הפולנים נהג . במקום

ורק קפטן פולני אנטישמי אחד שפיקד על הגדוד , ביחידה היו גם מפקדים יהודים. ליהודים

אך לא כמפקד היחידה היהודית אלא כמפקד , הקולונל גאלאדיק ישב בקולטוביאנקה. כולו

וגילה מאשר שגאלאדיק היה בעל רצון טוב' קאץ'שצ-הרב רוזן. הבסיס הצבאי הכללי במקום

לא הגיע לקולטוביאנקה , מנאמני המחנה של פילסודסקי, אך האיש, יחס אוהד ליהודים

היהודים . כאל מקום גלות, ידי תומכיו של שיקורסקי-מרצונו החופשי אלא נשלח לשם על

- מספר רוזן–על החיילים היהודים נאסר . "סבלו ללא הרף מחבריהם הפולנים שבמחנה

.82-99' עמ, "A Ghetto for Jews in Totzkoye", ראה הפרק אצל רוזן 71 .436' עמ, קוט 72 .87' עמ, רוזן 73 .88' עמ, שם 74 .92' עמ, שם 75

__________________________________________________________________________ 37/21 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

חייל יהודי סבל שם השפלות פיזיות ... ב שבתחום המחנה הפולני לעבור דרך רחו–' קאץ'שצ

היו מזכירים את ' קאץ'שצ- לפי רוזן76".ומוסריות מהסוג האנטישמי הגרוע ביותר

.ואילו היהודים ראו בה אישור לשפל מעמדם, במטה הצבא בחיוך ציני, קולטוביאנקה

י הרב רוזן הן זכו לפרסום לפי דבר77.הידיעות על קולטוביאנקה הועברו לארצות חוץ

על ההדים שעוררה כנראה . אך אין הוא מוסר היכן ומתי פורסמו הדברים, בארצות החופשיות

קולטוביאנקה בארצות החופש ידוע לנו מהמברק ששיגר שיקורסקי מלונדון למטה הצבא

הוקם או קיים באותו"גנראל אנדרס נשאל אם . 1942 במארס 19-המועצות ב-הפולני בברית

ונצטווה להשיב על כך במברק , המועצות-במסגרת הצבא הפולני בברית" זמן לגיון יהודי

: ובו נאמר, שישקו- במארס בחתימת הגנראל בוהוש22- מברק התשובה נשלח ב78.חוזר

79".המועצות לא היה ולא קיים עתה לגיון יהודי-אני מדווח כי בצבא הפולני בברית"

וחשבון ששלח לתקופה שבין -יר קוט לשיקורסקי בדיןאת גירסתו על קולטוביאנקה העב

הוא מתאונן שהצבא לא היה מוכן לקבל את הצעות . 1942 ביולי 13- ו1941ספטמבר

ידי שיקולים פוליטיים ומתפקידו של הצבא -השגרירות מטעם זה שהשגרירות מודרכת על

מקום ליוזמות במסווה של אפוליטיזאציה ניתן , טוען קוט, למעשה. להתרחק מפוליטיקה

:פוליטיות מפוקפקות

, המנוהלת בראש ובראשונה בטוצק, בצורה קשה ביותר התנקמה הפוליטיקה האנטישמית"

לאחר דיונים עם כמה רוויזיוניסטים יהודים שחלמו על . ומרכז הרזרווה6-מושב הדיוויזיה ה

להפריד את הוחלט שם , ועוד במולדת נהנו מאהדה והשפעה בחוגים צבאיים, לגיון יהודי

יהודים ' בפקודה של קצין צעיר –הדבר התבצע בצורה בולטת . היהודים ליחידות מיוחדות

לאחר מכן כיוונו את היהודים המופרדים לקולטוביאנקה בפיקודו . באוקטובר7 ביום –' לצאת

בעקבות זאת הוחל גם ביחידות אחרות בהפרדת יהודים או . של קצין המוכר כאנטישמי

וסילוקו של מי יעורר , מהימן-ללא אבחנה מי מהם נמנה על האלמנט הבלתי, בשחרור המוני

היה הפאטרון של 80אחד האנשים הבכירים במטה. תרעומת מזיקה למדיניות הפולנית

הוא אף קיים . בה התחברו המגמות של האנטישמים אם אמביציות הרוויזיוניסטים, השיטה

81."דיונים עם מנהיג הרוויזיוניסטים מווארשה

אין ספק שדרכו של קוט להדגיש את השותפות שבין הרוויזיוניסטים והאנטישמים אינה

בעיני קוט נחשבים הרוויזיוניסטים לגורם שזכה לתמיכה וסיוע של משטר הסאנאציה . מקרית

.93' עמ, שם 76ת חוץ היה העיתונאי הפולני ממוצא יהודי האיש שהעביר את הסקירה של קולטוביאנקה לארצו, לפי רוזן 77

.151' עמ, ראה רוזן, ברנארד זינגר78 KGA\24, IHGH. .שם 79והיה , 1944שהוצנח לפולין אחרי מרד הנפל הפולני בווארשה בשנת , הכוונה ללא ספק לקולונל אוקוליצקי 80

לאחר ). Armia Krajowa(מפקד הארגון הצבאי במחתרת הפולנית הכפופה לממשלת הגולים בלונדון .ידי הסובייטים והוצא להורג-נשפט על, המלחמה נאסר אוקוליצקי

.436' עמ, קוט 81

__________________________________________________________________________ 37/22 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

, השנוא עליו ואינו מחמיץ שום הזדמנות כדי לכרוך אותם יחד עם האנטישמים המצויים

אך גם אם נתעלם מהגישה המגמתית המודגשת של . כי הסאנאציהבעיקר בקרב תומ, לדעתו

אין ספק שתיאור קולטוביאנקה . עדיין יש לדחות את הטיעון האפולוגטי של קהאן, קוט

ואין לה דבר עם , כמימוש חלקי או שלב ראשון בתוכנית הלגיון היא מופרכת לחלוטין

82.ועדים אחרים' קאץ'שצ-ןשמצאה את ביטויה בתיאוריו של הרב רוז, המציאות החמורה

הרב רוזן טוען כי בזמן . מה עלה בגורל הגדוד היהודי בקולטוביאנקה: נשאלת עוד שאלה

1942המועצות עמד לפני המעבר לאסיה המרכזית במאי וביוני -שהצבא הפולני בברית

, כמו מיחידות אחרות, ומרבית היהודים משם" חוסל באורח אוטומטי הגיטו בקולטוביאנקה"

אולם מספר קטן הצליח להישאר בצבא באסיה הסובייטית עד אוגוסט . וצאו משורות הצבאה

הרב רוזן אינו מבהיר מה היה מספר היהודים בקולטוביאנקה . ופונה עם האחרים1942

83.שנשארו בצבא ובאיזה יחידה שירתו חיילים אלה לאחר הפינוי לאסיה

84.ים של הגדוד היהודי בקולטוביאנקהמצויה בידינו עדות אחרת בנוגע לשלבים האחרונ

:מספר, שקטעים מעדותו הובאו כבר בהקשר אחר, מאיר לוסטגארטן

עזבנו כולנו את המחנה והועברנו ברכבת לאוזבקיסטאון שבאסיה 1942בסוף חורף "

אחרי כמה שבועות הגיע לשם גם . בגבול אפגאניסטאן, )Gusar(לעיר גוזאר , המרכזית

כאשר הוצאו החיילים היהודיים משורות . היהודיים מהכפר קולטוביאנקהבאטאליון החיילים

שיעלמו , כוונתם של המפקדים הפולניים היתה להיפטר מיהודים בצבא, הצבא הפולני בטוצק

יגיעו לרמה יותר , שגורשו מן הצבא, כי היהודים המסכנים האלה, הם לא קיוו. מעיניהם

שתוממו כאשר ראו לפתע יהודים במדי הצבא הפולנים ה. גבוהה מזו של הפולנים בצבא

לקצב השירים , מלובשים היטב וצועדים זקופי קומה, כולם כאחד נראים יפה, הפולני

".שבפיהם

מותר . שבמשך הזמן חל שיפור ניכר במצב הגדוד היהודים בקולטוביאנקה, מסתבר איפוא

צבא הפולני בשנת כי התמורה התחוללה עקב הטבת התנאים החומריים הכלליים ב, להניח

אך השינוי בא גם עקב סילוקו של המפקד האנטישמי מהיחידה והתערבות של גורמים , 1942

עם השיפור גברו כנראה הרצון והשאיפה של היהודים להוכיח את כושרם ונוצר מעין . מבחוץ

בנקודה זו בא לביטוי החיוב שהיה טמון בהקמת יחידות . פאטריוטיזם של יחידה יהודית

שהקביעה , מהעדות ברור. ות בעלות סיכוי להתפתחות עצמאית במסגרת הצבא הפולנייהודי

עם זאת גם אין ; אין לה יסוד, של הרב רוזן על חיסול הגדוד בטרם פונה לאסיה המרכזית

כשם שנערך , בגדוד בקולטוביאנקה" טיהור"לדעת מהעדות של לוסטגארטן אם נערך

.ביחידות אחרות בצבא הפולני

.03/702, ו-אי 82 .216' עמ, רוזן 83 .03/702, ו-אי 84

__________________________________________________________________________ 37/23 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

אולם בשלב זה היוותה . כי גם בגוזאר היו ניסיונות להתנכל לגדוד היהודי, טן מוסרלוסטגאר

:בהמשך הדברים מספר לוסטגארטן. היחידה היהודית גוף מלוכד שידע להגן על עצמו

גם אני הועברתי לשם בתור , זמן קצר אחרי שהגיע לגוזאר הבאטאליון מקולטוביאנקה"

, טיפוסים שמיים, ראיתי פרצופים עם אפים ארוכיםמסביבי. הרגשתי היתה משונה, מדריך

בערבים התרכזו החיילים במקום אחד ושרו שירים , שיחות התנהלו באופן חופשי ביידיש

לא הכרתי בצעירים אלה את הטיפוסים . וזה היה בבחינת צבא פולני, עממיים ביידיש

כונות של היהודי שת, כאשר הסתכלתי בהם מקרוב הבנתי. מהרחוב היהודי בארצות הגלות

התחלתי אז להאמין . אינן תכונות של יהודים במובן הכללי) מורא, פחד(בארצות הגולה

".שיהודים מסוגלים גם להיות חיילים טובים כאשר ירגישו את עצמם כעם חופשי

שעל ) Krasnovodsk(לדברי לוסטגארטן פונה הגדוד היהודי מגוזאר ברכבת לקראסנובודסק

בפרס והגיעו לשם ) Pahlevi(משם הפליגו החיילים באנייה לנמל פהלווי . שפת הים הכספי

כי האנגלים סירבו להעביר יחידה , הגדוד היהודי פורק בפרס. ב"זמן קצר לפני פסח תש

כי אין הוא יודע מה עלה בסופו של הגדוד , קוט מצדו מסר85.ישראל-יהודית נפרדת לארץ

86.היהודי בקולטוביאנקה

ום של אנדרס בעניין היהודיםפקודות הי .4ויחידות יהודיות נפרדות רושם " לגיון יהודי"בהמשך לתיאור המגמות בפיקוד הצבאי בקשר ל

:קוט

24-גנראל אנדרס בלם את התנועה המזיקה הזאת לאחר דיון שהתנהל בשגרירות ב"

א בנובמבר הו14-ב. בהשתתפות נציגי זרמים אחדים שבקרב היהודים] 1941[באוקטובר

אבל הוא נתקל בטוצק . הוציא פקודה נבונה מאוד בדבר התייחסות אל היהודים בצבא

שהשלים את הפקודה האמורה בפקודה נוספת שבה נכללו קטעים , באופוזיציה חזקה כל כך

עם היהודים במולדת נפוצה מייד " עריכת חשבון"ההודעה על . מסוכנים מבחינה פוליטית

87.פולני הצטייר כאויב היהודיםבארצות החופשיות ומפקד הצבא ה

14-הראשונה הוצאה בבוזולוק ב. מצויות בידינו, שעליהן מדבר קוט, שתי פקודות היום

בפקודה הראשונה 88. 1941 בנובמבר 30-ב, אף היא בבוזולוק, והשנייה1941בנובמבר

יב משמעית את מקומם של היהודים בצבא ואת היחס המחי-מבקש אנדרס להגדיר בצורה חד

הוא מחייב ; הוא תובע להישמע להוראות הכלולות בפקודה ולנהוג במדוקדק לפיהן. כלפיהם

.שם 85 .231' עמ, רוזן. מכתב של קוט לרב רוזן 86 .436' עמ, קוט 87נוסח . 465-466' עמ, נוסח פקודת היום השנייה אצל קוט. אוסף פריזנר, ו"העתקים משתי פקודות היום באי 88

–פולנית " (1940-1945וחשבון מפעילות הנציגות של יהדות פולין בשנים -דין"הפקודה השנייה מועתק גם בSprawozdanie z dzialalności Reprezentacji Zydostwa Polskiego w latach 1940-1945 .(מ"אצ ,

J25\54\VI ,118-119' עמ.

__________________________________________________________________________ 37/24 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

ביחס ליהודים הן מצד המפקדים והן " עקבי ובלתי משתמע לשתי פנים, קו ברור"להנהיג

לשים קץ לשמועות ועלילות הצומחות מאחורי גבינו על "כמו כן יש . מצד החיילים מן השורה

בגוף הפקודה קובע . במקורות זרים, לדעתו של אנדרס, שמוצאן" ל בצבאהאנטישמיות כביכו

בתוך הצבא יש . אנדרס כי ליהודים זכויות וחובות בשירות הצבא כלשאר אזרחי פולין

כדי להימנע . כמו לשאר החיילים" כנות ולבביות ולהעניק להם אמון"להתייחס אליהם באותה

קצינים -תת, קצינים; בגיוס החיילים לשירות פעילהבנות הוא מבהיר את הקווים המנחים -מאי

צבאית ויימצאו -חיילים שהיו בשירות פעיל וכן מתנדבים שעברו הכשרה טרום, מקצועיים

את האחרים יכוונו לרפובליקות הדרומיות , יתקבלו לצבא מייד, ידי ועדת הגיוס-כשירים על

את כדי להפריך את העלילה כל ז. שם יתנהל רישום של כוחות העתודה. המועצות-של ברית

על כל המפקדים הכפופים אני פוקד . "כאילו עושים ליהודים קשיים בעת קבלתם לצבא

כמו כן יש להסביר ...". להיאבק באופן מוחלט נגד כל הגילויים של אנטישמיות גזענית

שפולין היתה נאמנה תמיד ליסודות הדמוקראטיה והסובלנות ואין לסטות מעקרונות , לחיילים

יש לפעול נגדו בכל תוקף רק ; היהודי יהנה בצבא מאותם חוקים החלים על הפולנים. אלה

אם אין הוא יודע לשאת בכבוד את המדים של חייל הרפובליקה הפולנית וישכח כי הוא "

89".אזרח פולני

עשויה היתה , מפתח-שבה ננקטת עמדה תקיפה וגלויה בשורה של שאלות, פקודה זו

מדברי קוט ומנוסח הפקודה . תהליך הגיוס והיחסים בתוך הצבאלהשפיע ללא ספק על

ישראל -כטענת המקור שפירסם בארץ, ולא שיקורסקי, המקורית ברור שהוציא אותה אנדרס

אולם הפקודה המוסמכת והפסקנית של אנדרס לא 90,את הפקודה השנייה של אנדרס

ל המפקד העליון של הצבא ההוראה היחידה המצביעה על העמדה והרצון ש, כאמור, נשארה

והנוסח ורוח הדברים שבה , כשבועיים אחריה יצאה פקודה שנייה. המועצות-הפולני בברית

.ביטלו במידה רבה את החיוב שבפקודת היום הראשונה

91.היום הקודמת-הפקודה השנייה פותחת בדברי התייחסות לדברים הנאמרים בפקודת

הפוליטי של המפקד העליון " אני מאמין" ההפקודה הראשונה מסבירה באופן רשמי את

אני מבין ". "שלא כהלכה"ידי המפקדים -אולם אין הוא רוצה שהיא תובן על, בבעיה היהודית

-אלה הם ההדים להתנהגות הבלתי; "היטב את הסיבות לגילויים האנטישמיים בשורות הצבא

ן אין אני תמה על לכ. "1939-1940לויאלית והעוינת לעתים של יהודים פולניים בשנים

בעוד שנדמה להם , תופסים את הדבר בצורה חריפה, פאטריוטים נלהבים, שחיילינו

ראות זאת -מנקודת. שהממשלה שלנו והצבא מתכוונים לעבור לסדר היום על ניסיונות העבר

.L.dz. 1730, אוסף פריזנר, ו"אי 89 .28.6.1943, השבועון המחתרתי של ההגנה, "אשנב"ראה נוסח ב 90- של לשכת המטה מL.dz. 1730בקשר עם פקודתי המצורפת : "הפקודה השנייה פותחת במשפט 91

במודגש לידיעת המועצות אני מבהיר-בעניין חלקם של יהודים בכוחות המזוינים הפולניים בברית. 14.11.1941 .465' עמ, קוט, : "המפקדים הכפופים לי את הדברים הבאים

__________________________________________________________________________ 37/25 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

צודקת מבחינה היסטורית -בלתי, מובנת-עלולה הגנה שלנו על היהודים להיראות כבלתי

הקשורה למדיניות הבריטית , מסביר אנדרס, פוליטיקה הפולנית הנוכחיתאולם ה". ומוזרה

. סאקסי-שהם בעלי השפעה ניכרת בעולם האנגלו, מחייבת להתייחס באופן חיובי ליהודים

כי , החיילים צריכים להבין שהאינטרס הממלכתי הפולני תובע שלא להתגרות ביהודים

ן אני ממליץ להסביר את עמדתנו ליחידות לכ. "האנטישמיות עלולה לגרום לתוצאות חמורות

, "הכפופות בצורה מתאימה ודיסקרטית ובמפורש להזהיר את חמי המזג והרתחנים מדי

כאשר נהיה "אך , שהגילויים למיניהם של מאבק נגד יהודים אסורים עתה וייענשו בחומרה

שיחייבו זאת כפי, כבר לאחר המערכה המוצלחת אדונים בביתנו נסדיר את העניין היהודי כך

92".הגדולה והריבונות של המולדת שלנו וכן הצדק האנושי הפשוט

ההבדל בכל המובנים והניגוד החותך בין שתי הפקודות כה בולטים עד שקשה ממש להאמין

ברווח זמן של שבועיים , שאותו אדם עצמו הוציא מתחת ידו שני מיסמכים שונים ברוחם

ל אנדרס נעשים מובנים יותר כאשר משווים את אולם הסתירות והפיתולים ש. בלבד

או רשם , ההצהרות הפומביות שלו עם הדברים שהשמיע באוזני סטאלין בפגישה סגורה

שהנסיגה מהפקודה הראשונה ומרוח הדברים , כאמור, קוט טען93.ברשימות שכונסו בתיקו

ירסה זו אמנם אין לדעת אם ג. בטוצק6-שלה באה בהשפעת אנשי הפיקוד של הדיוויזיה ה

בו ראה ריכוז של יריבים , שכן קוט נטה להחשיד את הפיקוד בטוצק, תואמת את העובדות

עם זאת אין להטיל ספק בכך שהתפנית החדה בנוסח ובתוכן . פוליטיים מאנשי פילסודסקי

אין גם להטיל . ידי ביקורת שבאה מצד חבריו ופקודיו בצבא-הדברים של אנדרס נגרמה על

94. הנוסח המבטא את דעותיו ורגשותיו הכנים של אנדרסספק בכך מהו

כי אין כלל אנטישמיות בצבא ורק כוונות מרושעות של כוחות , בפקודה הראשונה טוען אנדרס

. לכן על הפולנים להיות ערים לכך ולנהוג באחריות; עוינים מייחסות לפולנים שנאת ישראל

הפעם אין הוא . ליון מבין יפה לרוחהמהפקודה השנייה מסתבר שיש אנטישמיות והמפקד הע

הוא מבקש רק לעצור בעד החמומים , משמעית לכל גילוי של אנטישמיות-תובע התנגדות חד

בפקודה הראשונה ההתנגדות לאנטישמיות היא פועל . מדי שפונים כנראה למעשי אלימות

נר לרגלי יוצא מגישה עקרונית המושתתת על היסודות הקונסטיטוציוניים והרעיוניים שהם

אך לפי הפקודה השנייה ההתנגדות לאנטישמיות משמשת כתכסיס פוליטי . המדינה הפולנית

והחשבון האוטנטי של הפולנים יבוא יומו כאשר , המתחייב מהמצב החולף שבו שרויה פולין

.יהיו זכאים שוב לנהוג כלבבם בארצם המשוחררת

.88ראה הערה 92 .KGA\24, IHGS, "הבעיה היהודית"הכוונה לרשימה 93אנדרס הופיע . מן הראוי לציין כי שמו של אנדרס היה גם לפני המלחמה קשור לחוגים המקורבים לאנדקים 94

Jerzyראה ". סאנאציה"וה" אנדקים"בות בין חוגים מסוימים מקרב הבהתכנסות שבה נעשה ניסיון התקרJanusz Terej, Rzeczywistość I polityka, Warszawa, 1971, pp. 50-51

__________________________________________________________________________ 37/26 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

ת חוץ והוציאה שם רע למפקד כי הפקודה השנייה של אנדרס הגיעה לארצו, קוט מציין

שהפקודה הראשונה של אנדרס שונתה בצורה ראדיקאלית בהשפעת , העובדה. העליון

חברים ופקודים מלמדת שהיחס העוין ליהודים לא היה בשום פנים ואופן עניינו האישי של

רבים בצבא לא היו מוכנים להביע עמדה להגנת היהודים , היפוכו של דבר. המפקד העליון

, האנטישמיות הכללית והרצופה בצבא, לאמיתו של דבר. לו מתוך מניעים אופורטוניסטייםאפי

, השכלה ועמדות שתפסו בצבא, עליה מדברים כל העדים היהודים ללא הבדל השקפות

היום השנייה נשארה בבחינת אות מתה ולא -מוכיחה כי גם הגישה המתחסדת שבפקודת

דברי העדים הערות על ניסיונות לבלימת וכך אנו מוצאים ב. ידי הצבא-אומצה על

-קהאן מציין כי הגילויים האנטי' מ95.אולם לא היו לכך תוצאות, "מלמעלה"האנטישמיות

, כלומר עם התבססות הצבא96,יהודיים גברו עם התחזקות הביטחון העצמי ותחושת האדנות

אנטישמיות שעם הזמן לא זו בלבד שה, משתמע מכך. עם קבלת הציוד והשיפור בתנאים

" האנטישמיות התבטאה בעלבונות ובפגיעות פיזיות. "אלא הלכה והתעצמה, בצבא לא פחתה

עד אחר אומר שהיחס ליהודים התבטא בין השאר 97.רופא במקצועו, קובע אחד העדים

ועם זאת לא זכו קובלנות מצד , בהטחת עלבונות, בהפנייה תכופה שלא בצדק לעבודה פיזית"

מן הדין , יחד עם זאת98".ובנוגע לאשמים לא הוצאו מסקנות, צדק-שפטייהודים לבירור ומ

לציין שביחידות השונות היו קצינים ומפקדים שביקשו להגן על היהודים הנתונים למרותם

.עמדה של הגינות ורעות כלפי היהודים, למרות הקושי הכרוך בדבר, והפגינו

פורסמה , )ליבנה( אליעזר ליבנשטין ישראל בעריכת-שיצא בארץ, "אשנב"בשבועון ההגנה

.9928.6.1943הפקודה השנייה של אנדרס בגיליונו מיום

באותו זמן חנו חלקים מצבא אנדרס בארץ ולפירסום הפקודה היו הדים קשים בקרב היישוב

שמרכזה , )Reprezentacja Zydowstwa polskiego( "הנציגות של יהודי פולין. "היהודי

) פרט לרוויזיוניסטים(ר איגדה בתוכה אישים מכל המפלגות הציוניות ישראל ואש-היה בארץ

שמוכרחה היתה למעשה "ראתה בפקודת היום של אנדרס הצהרה , "אגודת ישראל"וכן מ

הממשלה -ופנתה בעניין זה לראש, "לגרום להגברת המגמות האנטישמיות ולא להחלשתן

כי פקודת היום האמורה עומדת , אנשי הנציגות ציינו. שיקורסקי, והשר להגנה לאומית

בסתירה להכרזות רשמיות ומחייבות של הממשלה הפולנית בלונדון ושאלו אם הממשלה

המכתב 100.מתכוונת לנקוט אמצעים ואיזה מסקנות בדעתה להוציא נוכח הפקודה

ובאותו יום עצמו הגיעה הידיעה על מותו בתאונת מטוס , 1943 ביולי 5-לשיקורסקי נשלח ב

.גיבראלטארבקרבת

.03/2502, ו"אי 95 .03/2863, שם 96 .03/2502, שם 97 .03/2605, שם 98 .העתק באוסף פריזנר, שם 99 .118-120' עמ, J25\54\VI, מ"אצ 100

__________________________________________________________________________ 37/27 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

ממנהיגי המפלגה , )Stańczyk(יק 'ישראל יאן סטאנצ- ביקר בארץ1943בסוף יוני

ביולי קיים פגישה עם 1-וב, הסוציאליסטית הפולנית ושר בממשלת פולין הגולה בלונדון

טען בין , ר אברהם סטופ"ד, "נציגות" מזכיר ה101.אביב-בתל" נציגות"משלחת אנשי ה

מונח לפני חוזר של גנראל אנדרס . ייב לדבר על דבר מכאיב מאודעתה אני ח"... :השאר

יק את 'בנקודה זו שיסע סטאנצ". המסביר את עמדתו לגבי הלך הרוחות האנטישמי בצבא

ר סטופ המשיך לפרש את משמעות הפקודה ועל "ד". אני מכיר את התוכן"דברי סטופ במלים

:יק'כך השיב סטאנצ

הרוח -בהלכי. ר הפקודה האמורה לא היו אולי רעים כל כךהמניעים של אנדרס בזמן שיגו"

אנדרס הוא . הוא עשה זאת באופן לא מוצלח. הקיימים רצה להסביר דבר שנתקל בהתנגדות

אין להפוך את זה . טוב יותר, פוליטיקאי היה עושה את הדבר אחרת. רק חייל ולא פוליטיקאי

ת חוץ תקום צעקה על אנטישמיות בצבא כאשר זה יגיע לארצו, אני יודע. לאומי-לעניין בין

...".וזה עלול לגרום לתגובה חריפה יותר מצד הפולנים, הפולני

שבקרב , איני רוצה להכחיש ואני מודה" :יק'ובמקום אחר בדברי תשובתו טען סטאנצ

, אני קובע זאת בכאב. רוח אנטישמיים-האוכלוסייה שהגיעה מרוסיה וגם בצבא ישנם הלכי

102...".ידי פקודה-את הדבר עלאך אין לשנות

, "נציגות"יק ומשלחת ה'כלומר פחות משבועיים לאחר השיחה בין סטאנצ, 1943 ביולי 12-ב

כי , נאמרו בו. אביב-מכתב מהקונסוליה הפולנית הכללית בתל" נציגות"נתקבל במשרד ה

יק עם אנדרס הכחיש הגנראל מכל וכל את קיום הפקודה 'בשיחה שניהל השר סטאנצ

אני משוכנע שמדובר בתוצר " :יק מוסיף מצדו'סטאנצ". וטוען שהטקסט מזויף"יוחסת לו המ

103".החותרת לשיבוש היחסים בין הפולנים והיהודים, של התעמולה העוינת

104. כלל קוט את הפקודה האמורה של אנדרס1955-בספר המיסמכים שפירסם בלונדון ב

מהימן -אך לא היה כולל בספרו מיסמך בלתי, באותה עת אמנם ניהל הוא מאבק נגד הגנראל

. מן הראוי לציין כי בספרו שלו העדיף אנדרס להתעלם כליל מעניין הפקודה. בשום פנים ואופן

1943 בספטמבר 19-ב. בפגישות עם יהודים הוסיף לטעון כי הפקודה היא זיוף, לעומת זאת

-נסול הכללי הפולני בתלבביתו של הקו" נציגות"התקיימה פגישה בין אנדרס ומשלחת ה

הזהירו בפני תעלולים "שבצבא , בשיחה רמז המהנדס אנשל רייס. רוזמארין' ר ה"ד, אביב

אנדרס ". ועם זאת הדגישו שהחשבון עם היהודים ייערך לאחר השיבה למולדת, אנטישמיים

שכביכול באה , שסמרטוט כלשהו הדפיס פקודה, אני יודע" :הפסיק אותו בנקודה זאת ואומר

.107-117' עמ, שם 101 .שם 102 .120' עמ, שם 103מאלפת העובדה שהפקודה שפורסמה במהדורה הפולנית בספרו של קוט הושמטה מנוסח הספר בלשון 104

.האנגלית

__________________________________________________________________________ 37/28 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

פקודה כזאת לא , זה זיוף. אולם אני אפילו לא רוצה להתווכח על כך. ממני וברוח זאת

105".היתה

-בדין. הקהל בעקבות הפקודה הוסיף להעסיק את הגורמים הפולניים-החשש מפני דעת

כי , נמסר) בלי תאריך(החוץ בלונדון -וחשבון שהעביר הקונסול הכללי הפולני בירושלים לשר

מצא הקונסול הכללי לנכון לשגר את ממלא , "אשנב"עורר הפירסום בבגלל ההתרגשות ש

השליח חזר על הטענה כי . לשיחת הבהרה עם יצחק גרינבוים, )Weber(ובר , מקומו

גרינבוים . הפקודה האמורה לא הוצאה כלל וגרינבוים התבקש לעשות להרגעת דעת הקהל

יחד . תיאום עם חברי הסוכנותהביע נכונות לנקוט צעדים ברוח הבקשה של הקונסול לאחר

ושעל " אשנב"ידי -שהמיסמך שפורסם על"לאמור , עם זאת ביקש כי הקונסול ישלח לו מכתב

106".לא הוצא כלל, שמע כבר מלפני חצי שנה] גרינבוים[קיומו הוא

חבר , ר שווארצבארט" ד–הד נוסף למיסמך זה אנו מוצאים בפגישה שקיימו נציגי היהודים

- עם ראש–נציג הקונגרס היהודי העולמי , ר טרטקובר"וד, ומית בלונדוןהמועצה הלא

. בלונדון1944 בינואר 13-ב, יק'סטאניסלאב מיקולאיצ, הממשלה הפולני אחרי שיקורסקי

יק 'מיקולאיצ. שווארצבארט דיבר על העניינים בצבא והזכיר בדבריו את הפקודה של אנדרס

:את השיב שווארצבארטלז. העיר שלפי אנדרס הפקודה היא זיוף

שנאבקו נגד אותה פקודה כאשר הוצאה , שרים ואחרים, אולם ישנם עדים. אני יודע, כן"

, אין לי דבר נגד זה כלפי חוץ. אנו יודעים כי באחד המברקים צוינה הפקודה כזיוף. בזמנו

".אולם כלפי פנים הרי לא יצפה ממני איש שאאמין בכך כי זהו זיוף

107".אטפל גם בכך " :רק כעבור רגע הכריזהממשלה שתק ו-ראש

כי האנטישמיות בצבא הפולני היתה תופעה כללית ששורשיה היו נעוצים במסורת , ברור

השכבות השונות בציבור הפולני . העבר ובתפיסות רעיוניות ופוליטיות של פולין בין המלחמות

סני שמילאה לא השכילו לראות את עברם באור ביקורתי ולא עמדו על התפקיד ההר

וכן כגורם מסייע לחדירת השפעות , האנטישמיות בחיים הפנימיים של הרפובליקה הפולנית

המועצות -המיפגש בין היהודים והפולנים בברית. נאציות עוינות במסווה של אנטישמיות

משום שהיהודים בפולין עצמה , העולם השנייה-שימש זירת מגע רחבה ביותר בימי מלחמת

היו , כגון לונדון, ואילו במוקדי ההגירה, ידי חומות הגיטאות-סייה הפולנית עלהופרדו מהאוכלו

והיחסים ההדדיים התבססו יותר על ניסיונות הידברות במישורים , רק יהודי פולין מועטים

.לב מלא-שונים ונעדר מהם היסוד של ספונטאניות וגילוי

ל האנטישמיות וגילתה ההנהגה המדינית הפוליטית היתה מודעת להשפעות המזיקות ש

רגישות מובנת בנוגע להדים שמעוררת שנאת ישראל הפולנית בדעת הקהל בארצות

.136-137' עמ, J25\54\VI, מ"אצ 105106 A 11. 755\2, IHGS ,ללא תאריך. .M-2\754, ו"אי 107

__________________________________________________________________________ 37/29 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

אך כיוון שיחס זה היה אמביוואלנטי . החופשיות ובחוגים יהודיים בעלי השפעה במערב

אין לתמוה שבהתנהגותם של הפולנים , ידי מערכת נימוקים תכסיסיים-והוכתב על

אין גם לשכוח . הלב האמיתיים-עו פרצות ששיקפו את רחשיובפירסומים שונים נתגל

ששנאת ישראל היתה אחד , "אנדקים"שבקואליציה הרחבה בלונדון נשמר מקום מכובד ל

הצטיינו דווקא הקצינים , כפי שראינו. המרכיבים היסודיים בתפיסתם האידיאולוגית והפוליטית

. בשורות הצבאבגילויי אנטישמיות חריפה ועמדתם זו הורגשה ללא ספק

המועצות-פינוי צבא אנדרס מברית .5המועצות בא כתוצאה מהמתחים והחשדות שליוו את -הפינוי המוחלט של צבא אנדרס מברית

וכן נגרם הפינוי לא מעט בעטיים של ניגודי ; היחסים בין הפולנים והשלטונות הסובייטיים

בי שעליו חתמו הגנראלים לפי ההסכם האופראטי. השקפות ויריבויות בקרב הפולנים עצמם

להפעיל את , הפולניים והסובייטיים עתידים היו הפולנים להכשיר את הגיס באורח הדרגתי

108.הכוח המוכן ביחידות שלא יהיו קטנות מדיוויזיה ולהעמידו תחת הפיקוד הסובייטי העליון

; בהסכםשהגנראלים הפולניים לא עמדו על מלוא המשמעות של התחייבות הכלולה , ייתכן

הדרגים המדיניים והצבאיים הפולניים חתרו להקמת צבא גדול שיוכנס לקרב , על כל פנים

ועצם שיתופו במיבצעי הלחימה , בבוא העת במרוכז ולאחר שיהיה כולו בכושר קרבי מלא

תבעו הסובייטים לשלוח 1941מסוף . ראות האינטרסים המדיניים הפולניים-יישקל מנקודת

כי עדיין לא עלה בידם להכשיר , ואילו הפולנים טענו לעומתם. י לחזיתחלקים מהצבא הפולנ

הוציאו הוראות בדבר : הסובייטים כדרכם הפעילו שיטות לחץ מוחשיות. את צבאם למשימותיו

משמעית כי אין -צמצום מנות המזון והציוד המוקצבים לצבא אנדרס וגם הבהירו בצורה חד

נוצר מצב שלא ניתן . המועצות צבא שאינו לוחם-בדעתם לקיים לאורך ימים בתחומי ברית

.היה עוד לקיימו זמן רב ועל שני הצדדים היה להחליט על מוצא ממנו

, יוצאי המחנות והגולים שרוכזו במסגרת צבא אנדרס אמנם נזקקו לתקופה של שיקום

בשלב ההתחלתי סבלו החיילים מפגעי האקלים . אימונים והכשרה צבאית לפני היציאה לקרב

בימי ביקורו של שיקורסי במוסקבה ביקשו הפולנים . הקשה במחנות הארעיים באיזור הוולגה

המעבר . כיעד עיקרי נקבעה אוזבקיסטאן. רשות מסטאלין לעבור לאיזור גיאוגראפי נוח יותר

כמו כן הורגש הניתוק . החד לאיזור החם ולשטחים הנגועים במחלות הוליד מגפות המוניות

.וקדי ההכרעה הפוליטיתמהמטה המרוחק וממ

ידי שיקורסקי -המועצות הועלתה לראשונה על-ההצעה לפינוי חלקי של הצבא מתחומי ברית

אך לבסוף הוסכם שכוח בגודל של , כפי שראינו הגיב סטאלין בחומרה. בשיחותיו עם סטאלין

ה אולם הקונצפצי. המועצות כדי לתגבר את הגיס הפולני במערב- אלף חיילים יצא מברית25

.38-40' עמ, וטראה בעניין זה הערותיו של ק 108

__________________________________________________________________________ 37/30 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

-ראש. המועצות-היסודית של שיקורסקי היתה מנוגדת לפינוי הכולל של הכוחות מברית

הממשלה הפולני רצה לשלב את הלוחמים הפולניים בחזיתות השונות ולהבטיח את חלקם

ברור היה לשיקורסקי שבחישובים אלה נודע . במאבק ובשחרורה של פולין מכיוונים שונים

מה גם שהלחימה יד ביד עם הסובייטים עשויה היתה ,תפקיד מרכזי לחזית הסובייטית

הבריטים מצדם היו . לשמש קלף מסייע בהתמקחות על קווי הגבול העתידים במזרח

.ידי היחידות הפולניות-מעוניינים בפינוי וחיזוק כוחותיהם בנקודות תורפה על

ערמומית שבדרך , אין ספק שהחישובים של הממשלה הפולנית לא נעלמו מעיני הסובייטים

תוך גירוי יצר , ומכוונת עקפו את הדרגים הפוליטיים וטיפחו קשר ישיר עם אנדרס וקציניו

אנדרס הפך במרוצת הזמן לגורם עצמאי לא רק במסגרת . השאפתנות של המפקד הפולני

תלותו של אנדרס הופגנה כלפי קוט ברוסיה וקיבלה -אי. צבאו אלא גם מבחינה פוליטית

. שראו בו מתחרה בכוח לשיקורסקי, האופוזיציוניים הפולניים בלונדוןכנראה סעד מהגורמים

הסובייטים גמרו אומר להיפטר מהצבא הפולני שהיה בעיניהם מטרד פוליטי וכבר תכננו

שיהיה צייתן מבחינה פוליטית וישמש משענת , הקמת צבא פולני חדש בראשותו של ברלינג

לא . ם בקביעת סדרי המשטר העתידים בפוליןאיתנה לא רק בפתרון בעיית הגבולות אלא ג

, מכל מקום. אנדרס או הסובייטים, ברור לנו איזה מן הצדדים העלה את רעיון הפינוי המלא

יש . לאנדרס היו שיקולים משלו109.אנדרס קיבל את ההצעה ללא אישור הממשלה בלונדון

להצלה ופתיחת המועצות וראה בפינוי דרך-כי היה חרד לצבאו בתנאי ברית, להניח

שגודלו וליכודו היו , כי לא רצה בפיצול הגיס, סביר גם להניח. אפשרויות למחנה צבאי גדול

גורם לא מבוטל בחישוביו של אנדרס יש כנראה לייחס להנחותיו . ערובה לעמדתו האישית

והרחקת הצבא , המועצות לא תוכל להחזיק מעמד מול עוצמת הנאצים-שברית, המוטעות

הניסיונות להשיג . המועצות פירושה הוצאת החיילים מאיזור הנידון לתבוסה-ריתהפולני מב

גם , מהסובייטים הסכמה להמשך הגיוס בכפיפות להסכמים עם הממשלה הפולנית בלונדון

הפינוי איפשר לסובייטים לפורר את פעולת הסעד . נתקלו בסירוב מוחלט, לאחר הפינוי

יין כוח פוליטי וצבאי פולני שגרעינו היה קומץ ולגשת לבנ, ידי השגרירות-שהתנהלה על

הפולנים בלונדון ואנשי אנדרס . המועצות-קומוניסטים פולניים ומקרוביהם על אדמת ברית

כנראה גרסו שלא יעלה בידי הסובייטים לרתום פולנים למרכבתם וכשם שלא הופיע קוויזלינג

לימים . ת האינטרסים הסובייטייםלא ייווצר כוח פולני המשרת א, בפולין תחת הכיבוש הנאצי

.כי טעו טעות מרה ולכך נודעו תוצאות גורליות לעתידה של פולין, הובהר

השלטונות ; חיילים ואזרחים, אלף פולנים114-המועצות כ-בשני שלבי הפינוי עזבו את ברית

הסובייטים הסכימו שבנוסף לחיילים יפונו גם בני משפחותיהם וקבוצות מסויימות של

44-יצאו כ, 1942אפריל -במארס, בהעברה הראשונה. כגון ילדים, לוסייה האזרחיתהאוכ

להלן (Edward J. Rozek, Wartime Diplomacy, New York, 1958, p. 112ראה גם ; 45-53' עמ, קוט 109

). רוזק–

__________________________________________________________________________ 37/31 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

ספטמבר - בחודשים אוגוסט–בשלב השני , ) אזרחים12,500- חיילים ו31,500(אלף איש

אלף אנשי 45-קרוב ל( אנשי צבא ואזרחים 70,000-המועצות מעל ל- עזבו את ברית– 1942

המשלוחים עשו דרכם ברכבות לנמל , כאמור 110). אלף אזרחים25-צבא ומעל ל

בכך נסתיימה . קארסנובודסק שעל הים הכספי ומשם הפליגו בספינות לפאהלווי באיראן

על אדמת , ידי הממשלה הפולנית הגולה בלונדון-שהוקם והודרך על, פרשת הצבא הפולני

ים נבעו העיכוב. צבא זה לא הגיע בשום שלב למימדים שתכננו הפולנים. המועצות-ברית

אך גם . מן הצמצומים באספקה וציוד ומתנאי האקלים והתברואה, מהמגמות הסובייטיות

הצבא שמנה בדצמבר . הפולנים עצמם מנעו את צירופם של רבים מאלה שביקשו להתגייס

ערב הפינוי , בשלבים האחרונים. 11166,000- ל1942 איש גדל עד מארס 34,000 1941

אנשי צבא 72,000-המועצות כ-הכל פונו מברית-בסך. ורזנעשה עוד גיוס מז, האחרון

112.פעילים

ממצוקה והזנחה , החנינה והגיוס סימנו מעבר ממעמד של אסיר לדרגה של חייל חופשי

ואילו הפינוי פתח סיכוי להיחלצות ויציאה לעולם , למסגרת הדואגת לצרכים ראשוניים

החלה , שלוחים קרובי משפחה ואזרחיכי בנוסף לחיילים יצורפו למ, כאשר נודע. החופשי

.נדידה מכל קצווי המדינה הסובייטית למוקדי היציאה בדרום

נעבור לבדיקת חלקם הכמותי של היהודים במניין היוצאים ולבדיקת עמדות הפולנים ויחסם

לפי . יהודים6,000-לפי המקורות היהודיים יצאו עם הפינוי כ. כלפי היהודים בשלבי הפינוי

קרוב לאלף 113. אזרחים2,500- חיילים וכ3,500-רות היהודיים כלל מספר זה כאחד המקו

הכל -בסך. הועברו עם מחנה גדול של ילדים מפונים") ילדי טהראן"המכונים (ילדים יהודיים

7-ול) 1קצינים , 5-בין החיילים כ( אחוזים בקרב החיילים 5-הגיעו ממדי פינוי היהודים ל

114.אחוזים בקרב האזרחים

כי , השלטונות הפולניים טענו115. יהודים אזרחים700-בשלב הפינוי הראשן הגיעו לאיראן כ

הסובייטים הקפידו על יציאה הצמודה לפירוש חוק האזרחות הסובייטי ובכך נמנעה יציאת

, שפיקחו על השילוחים. ד.וו.ק.אך הסתבר כי במקרה אחד לפחות אנשי נ. יהודים רבים יותר

ולאחר הגיעם , בדרך. הפולנים להוציא קבוצה גדולה של יהודים שסירבו לגייסםאילצו את

, נחשפו היהודים האלה לפגיעות ועלבונות מצד קצינים פולניים הממונים עליהם, לאיראן

הדבר נודע בארצות החופשיות וגרם לשאילתה של יצחק . שעמדו בסירובם לגייסם

דיווח על התקריות לעיתונות , "פרס-ייטדיונ"הכתב של , שפירא. שווארצבארט בלונדון

.229-230' עמ, 3כרך , מאלינובסקי-פובוג 110 70,289ובשלב השני יצאו , חיילים30,799מהם , איש43,254פאלינובסקי יצאו בשלב הראשון -לפי פובוג 111 . חיילים44,832מהם , שאי

ראה , אנשי צבא77,000 –לפי רוזק , 241' עמ, 3ראה כרך , אנשי צבא70,292מאלינובסקי יצאו -לפי פובוג 112 .112' עמ, ספרו . חיילים יהודיים שפונו4,000אנדרס דיבר על . 38' עמ, J25\54\VI, מ"אצ 113 .35' עמ, שם 114 .37' עמ, שם 115

__________________________________________________________________________ 37/32 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

, הקצין הבכיר הממונה על המשלוח. בעקבות הפירסומים נערכה חקירה. הברית-בארצות

:תיאר את סיפוח הקבוצה היהודית כך, קולונל פסטרוקונסקי-תת

שהשלטונות הסובייטיים , נוכחנו, 1942 במארס 25-ב, אם אין זיכרוני מטעה, בדרך/ 2"...

לפי הרשימות שלי , כמעט רק יהודים, קרונות עם אוכלוסייה אזרחית5שלוח שלנו חיברו למ

באחת , פשוט. על חיבור קרונות אלה לא הודיעו לנו דבר. וביניהם ילדים אחדים, איש330

116...".התחנות הסתבר לנו שהם מחוברים ונוסעים עמנו

יהודים אלה ונגדו כוונו מרבית שהיה ממונה ישירות על, )Dowiagllo(ואילו הקצין דוביאגלו

לפי , היו ביניהם. יהודים90%מהם , אנשים300מספר כי בקרונות המחוברים היו , האשמות

117.אך הרוב היו גברים צעירים, וגם בגיל מתקדם) לפני גיל הגיוס(צעירים מאוד , דבריו

:מקור יהודי מתאר את התקרית בדרך זו

נשלחו , 1942 במארס 22-כלומר ב, שונות של צבא פוליןלפני שיצאו מרוסיה היחידות הרא"

A יהודים מסוג 300למקום בו חנתה הדיוויזיה ] משרד המלחמה הסובייטי[' וויינקומאט'מה

. משום שוועדה פולנית לסיווג בריאותי כבר לא פעלה אז, שנתקבלו על ידי ועדה רוסית לסיווג

אחדים מהם ביקשו התערבות . הקודמיםפקדו עליהם לחזור למקומותיהם ] הפולנים[אולם

ואלה פנו לשלטונות הפולניים בשאלה מדוע אין נותנים מדים לאנשים ומדוע , .ד.וו.ק.של הנ

השלטונות הפולניים השיבו שאין להם די קרונות כדי להוביל את . שולחים אותם בחזרה

אולם , אותם לפרסונוכח עובדה זאת לקחו , סיפקה מייד קרונות. ד.וו.ק.נ-ה. החדשים האלה

כי הם יכולים ללכת , בנמל פהלווי בפרס אמרו לכל היהודים בלי מדים. הם לא קיבלו מדים

במצב דברים זה פנו יהודים אחדים לשלטונות הבריטיים בבקשה להתערב . לאן שהם רוצים

118.ורק לפי פקודת השלטונות הבריטיים קיבלו כולם מדים ונכללו בצבא

אנדרס עצמו והגנראל . נוי הראשון יצרו רגישות לקראת השלב השניההדים שעורר שלב הפי

ביולי חתמו אנדרס 31-ב. גילו עניין בפינוי יהודים, ששימש כממלא מקומו, שישקו-בוהוש

שבו הובהר מי הם , על פרוטוקול, .ד.וו.ק.נ-איש ה, וקוב'שישקו והגנראל הסובייטי ז-ובוהוש

, שקרובי חיילים, של מיסמך זה נאמר1 בסעיף 119.היהודים הזכאים להיכלל בין המפונים

פולנית יכולים לצאת רק אם יוכח שהם -תושבי אוקראינה וביילורוסיה ובעלי אזרחות לא

של אותו 2סעיף ; המועצות-באמת בני משפחה קרובים של אנשי הצבא הפולני בברית

ראינה וביילורוסיה כי יש להגיש רשימות נפרדות של בני משפחות תושבי אוק, מיסמך קבע

-הסעיף ה. ויש לצרף אישורים של הפיקוד על מהימנות הרשימות, שאינם בני הלאום הפולני

דיבר על האיסור לפנות אזרחים סובייטים גם אם נישאו לחיילים פולנים בזמן שהותם 3

.המועצות-בברית

116 KGA\24, IHGS. .שם 117 .34' עמ, J25\54\VI, מ"אצ 118119 DKA\25, IHGS.

__________________________________________________________________________ 37/33 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

ם הפירוש אול. עצם ההסכמה של אנדרס לחתום על מיסמך מעין זה מעוררת שאלות, כמובן

בפגישה עם כמה רבנים ועסקנים . המעשי של אנדרס הרחיק לכת בחומרתו מלשון המיסמך

מסכימה להוצאת בני "כי הממשלה הסובייטית , יהודיים וברשימה ששלח ללונדון טען אנדרס

-משפחה קרובים רק של אותם היהודים המשרתים ביחידות שנמצאות עתה בברית

אנדרס מנע יציאת קרובי משפחה של אותם חיילים שפונו : במלים אחרות120".המועצות

כמו כן התעלם אנדרס לגמרי מהעובדה . בשלב הראשון בטענה שזה רצון הסובייטים

רשאים , שלא נכפתה עליהם אזרחות סובייטית, תושבי המחוזות המערביים, שיהודים

בדוחות שהעביר בפגישותיו עם היהודים ו. מבחינת הסובייטים לצאת ככל אזרח פולני אחר

שכל ניסיון לעקוף את ההוראות הסובייטיות עלול לחבל בכל , ללונדון הוסיף אנדרס לטעון

כי אין לו דבר נגד מאמציהם להשיג רשות , לעומת זאת הצהיר באוזני היהודים. תנועת הפינוי

121.ידי הפולנים-יציאה מידי הסובייטים ורשות מעין זו תכובד על

ואנשיה , נפגשה עם אנדרס, שקיבלה מקוט המלצה ליציאה, "בונד"קבוצה של עסקני ה

בחריפות "אנדרס דחה אותם . הצהירו כי הם מוכנים להופיע כבני הלאום הפולני לצורך הפינוי

באוגוסט 9-מוסרים בתזכירם שמרשימת המשלוח שיצא ב" בונד"חברי ה". ובצורה קאטגורית

לעומת זאת יצאו יהודים שטענו כי הם . נמחקו כל אלה שציינו שהם בני דת משה1942

בזמן השהות באיראן היתה התערבות של הסוכנות אצל , אגב122.רומיים קאתוליים

123.אלה לחזור ליהדותם" אנוסים"השלטונות הפולניים להרשות ל

בכמה וכמה מקרים היתה התערבות תקיפה של קצינים סובייטיים שטענו כי אין להם דבר עם

כי הוא מוכן לאשר יציאה של כל , קבע. ד.וו.ק.נ-אחד מקציני ה. של הפולניםשיטות ההפליה

פי שני עדים שיעידו כי אינו נמנה על הקטגוריה שעליה הוטלה אזרחות -יהודי על

וקוב ' בזכות פעילות אינטנסיווית של יהודים אחדים נערכה פגישה בין הגנראל ז124.סובייטית

לפי מקור יהודי הטיח . ש ההגבלות הסובייטיות לגבי היהודיםשישקו בעניין פירו-ובוהוש

:שישקו-וקוב כלפי בוהוש'ז

האם אינכם ; שאנו עושים קשיים בזמן היציאה, מדוע אתם אומרים ליהודים, אדוני הגנראל"

שאנו מסתכלים על הדברים דרך , יודעים שאנחנו למעשה לא בודקים את הרשימות

".פיוטר או ראבינוביץ, אם נוסע איוואןהאצבעות ומבחינתנו היינו הך

KOLשם , גליקסמן ופיינזילבר" בונד"וכן המכתבים של אנשי ה. שם, 4.8.1942-ראה מברק של אנדרס מ 120

25\24. .KOL 25\24- וKGA\24שם , "בונד"הצהרות קבוצת הרבנים ומכתבים של אנשי ה 121 .KOL 25\24, שם 122 מסר הנציג הפולני שלדעתו שינוי שמות ודת יש 2.11.1942-בתגובה לפנייתו של נציג הסוכנות מ, שם 123

.שלא צריך לגרור תוצאות כלשהן לאנשים המעורבים" הכרח עליון"לראות כ .1942 בספטמבר 19-שישקו מ-ראה סקירתו של גנראל בוהוש, שם 124

__________________________________________________________________________ 37/34 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

וקוב גם הציג באותו מעמד את המיסמך החתום והוכיח כי פירוש סוגי קרובי המשפחה 'ז

125.היהודים אינו תואם את הנוהג הפולני

וקוב להצהרה 'ולפי דבריו הסכים ז, וקוב'שישקו את העימות עם ז-במכתב לקוט תיאר בוהוש

אך הטיל על המפקדים הפולנים את האחריות , פולניתשל שני עדים המאשרת אזרחות

-מוסרים בתזכירם שבזמן פגישתם עם בוהוש" בונד" עסקני ה126.למהימנות ההצהרות

שהפולנים מודעים למכסה , לאחר שמיצה את שאר הנימוקים, שישקו הודה הגנראל

ק שחששו ומתוך כך ניתן להסי, איש העתידים להיכלל בפינוי70,000המאכסימאלית של

ולכן ניסו לדחות את היהודים בכל , שמא יפחיתו היהודים מן המקומות הדרושים לפולנים

127.האמצעים שברשותם

בתיקים של פרופסור קוט נשתמרו דוחות וסקירות של משקיפים וקציני קשר מטעם

ב יעק, 6-הקשר ליד הדיוויזיה ה-קצין. השגרירות ליד מטות הפינוי בדיוויזיות ובגיס כולו

:וחשבון המסכם-קבע בדין, הופמן

שגם לאחר שהסבירו ליהודים מי , האווירה בזמן הכנת הרשימות לפינוי היתה כזאת"

הלך הרוחות . עדיין לא נתנו אמון בהסבר, האחראי להוראות המחמירות ומשום מה הן הוצאו

על הקיים לא רק בקרב החיילים אלא בין הקצינים מסוג מסוים ביטא מעין שמחה לאיד

".שאסור לקחת איש מבין המיעוטים הלאומיים

איש זה מספר כי נודע לו על אחד המפקדים שהתפאר בכך שלא כלל אף יהודי ברשימת

128.המפונים

Witold(' יז'צ-ויטולד מישטובט, 5-הקשר הממונה על ענייני הפינוי ליד הדיוויזיה ה-קצין

Misztowt-Czyż( ,מאבק שניהל למען יציאתה של קבוצת וחשבון מפורט ונרגז על-מסר דין

לפי דבריו הרכיב רשימה של קרובי אנשי הצבא שלפי ההנחיות היו זכאים להימנות . יהודים

מחק , המופקד על הפינוי ביחידה, )Dudziński(ינסקי 'הקולונל דודז-ואילו תת, עם היוצאים

ניים בני הלאום אזרחים פול. א: מהרשימה את בני המיעוטים שנמנו עם הקבוצות הבאות

יהודים מומרים שהופיעו כקאתולים ובני הלאום . ב; הטאטארי ומוסלמים לפי אמונתם הדתית

קבוצה קטנה . ד; יהודים מתבוללים בני דת משה שהתפקדו כבני הלאום הפולני. ג; הפולני

לדבריו נמנו מרבית אנשי הקבוצות על שכבת . של יהודים שהצהירו על לאומיותם היהודית

נכים מבין אנשי צבא וכן , יתומים בני אנשי צבא, אנשי הצבא בעבר, טליגנציה העובדתהאינ

ביקש את התערבותו ' יז'צ". רבים מהם בעלי זכויות למען העניין הפולני"; תעשיינים פולניים

נשארה פתוחה שאלת . עניין הטאטארים סודר מייד והם הוחזרו לרשימה. של מטה הצבא

שישקו צידד -הגנראל בוהוש). נפשות122( משפחות 52 הכל בסך, המומרים והיהודים

.42-43' עמ, שם 125 .2.12.1942-שישקו לקוט מ-של בוהושראה מכתבו וסקירתו , שם 126 .10.10.1942- ו6.10.1942-ההצהרות של גליקסמן ופיינזילבר מ, KOL 25\24, שם 127 .17.9.1942-ב, ח יעקב הופמן שנרשם בטהראן"ראה דו, שם 128

__________________________________________________________________________ 37/35 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

בעל , )Gwalina(הבישוף יוזף גאוולינה . בהכללת האנשים ברשימת המיועדים לפינוי

כתב הצהרה בזכות קבוצת המומרים וציין , הסמכות הכנסייתית הרמה ביותר בצבא

ינסקי 'הקולונל דודז-תלמרות כל אלה עמד ת. שהכנסייה הקאתולית רחוקה מתפיסות גזעניות

שהשליך , ינסקי הואשם בכך'אותו דודז. על דעתו ולא החזיר את אנשי הקבוצות לרשימה

מסיים את סיפורו ' ז'צי-מישטובט. יהודים שנכללו כדין בשיירה50מקרונות רכבת המפונים

נסעתי בהרגשה שנגרם עוול לאזרחים פולניים בעלי זכות מלאה ליציאה : "במלים

129".ראןלאי

ערך סיכום כללי , )Andrzej Jenicz(' יי יניץ'המהנדס אנדז, הקשר שליד מטה הצבא-קצין

הוא מצביע על העובדה שבמקומות בהם הורכבו . וכלל בו גם המלצות בעלות אופי מדיני

את היהודים קוממה העובדה שמתעלמים . רשימות ורוכזו המועמדים לפינוי היו יהודים רבים

ואילו פולנים רבים כעסו שהיהודים נמצאים , י ומביאים אנשים ממרחקיםמזכותם לפינו

כי הופעת אנשי צבא "קובע ' יניץ. בקרבת מקום ומשפחותיהם שלהם רחוקות מרחק רב

ואילו על , ..."תרמה לאווירה עכורה, שהפגינו בזמן הפינוי התנהגות אנטישמית, מסוימים

מתאר את מאמציו לכלול ' יניץ". אגרסיווי ועוין "שרבים ביניהם גילו יחס, היהודים הוא אומר

אולם . צבאיים-גם יהודים ברשימות ומוסר כי במקרים אחדי זכה לסיוע מצד גורמים לא

-הוצאת יהודים משטחי ברית"מבהיר ש' יניץ. פעולות אלה הביאו לתוצאות מעשיות זעומות

לפי עמדת , למינימוםהמועצות היתה בלתי פופולארית בציבור הפולני ובצבא והוגבלה

".השלטונות הסובייטיים שמשמעותה פוליטית

על פי עצת היהודים , ירצו כמובן", את סקירתו' מסכם יניץ, "לאומיים-החוגים היהודיים הבין"

להטיל את כל האחריות לדבר על , הממורמרים משום שניתן לצאת למעטים כל כך, שלנו

אין הבדל אם אחריות זו תוטל על הגורמים מבחינת האינטרס הממלכתי הפולני . הפולנים

קיים חשש סביר שהשלטונות . השגרירות מטה הצבא או הדיוויזיה–האזרחיים או הצבאיים

וזאת בקשר עם , הסובייטיים ישתדלו להציג את העניין באור בלתי חיובי מבחינת הפולנים

ייטית כי מתוך מגמה זאת תטען התעמולה הסוב. ההתמודדות על השטחים המזרחיים

. ותצייד אותם גם בחומר תעמולתי מתאים] את היהודים[השלטונות הפולניים לא רצו לקחת

] הסובייטי[שהקומיסאר , לשם הדגמה אציין. הספקת חומר מעין זה אינה כרוכה בקושי

ובו נאמר , יול- שלח מברק גלוי לבישוף גאוולינה ביאנגי5-לענייני הפינוי שליד הדיוויזיה ה

יחידה חזית משותפת ] נכונה[משום כך אני גורס כעמדה ". וקט בשיטות גזעניותנ"שהצבא

וכן העברת מידע אחיד לכל אלה שצריכים , אמצעי בפינוי-של כל הגורמים שנטלו חלק בלתי

שלפיו ההגבלות בהוצאת היהודים נגרמו אך ורק בשל האיסור , לדעת על מהלך הפינוי

חומר , במקום בו יש צורך בכך, סוגלים להציגאנו מ. המוחלט של הממשלה הסובייטית

יש , המכילים פרטים דראסטיים על מיבצע הפינוי, לכל הדוחות. מתאים לאישור הטיעון הזה

. בטהראן1942 בספטמבר 16-ב' יז'צ-ידי מישטובט-וחשבון שנרשם על-ראה דין, שם 129

__________________________________________________________________________ 37/36 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

את העמדות . כדי שלא יגיע לידיים לא מתאימות, להתייחס כאל חומר סודי ביותר

ר כלפי חוץ יש לתא, אשר נופחו במידה מאכסימאלית, האנטישמיות של קצינים מסוימים

130.כתופעה אישית של בודדים אשר הנהגת הפינוי אינה יכולה לקבל אחריות עליה

ומספר החיילים , הטיפול ביהודים במהלך הפינוי, ברור לחלוטין שהרכבת הרשימות

והאזרחים היהודים המפונים חשפו והבליטו בדעת הקהל בארצות החופש את שיטות

. האנטישמיות הברוטאלית של קצינים פולניים מסוימיםההפליה שהונהגה כלפי היהודים ואת

. 4,000לדברי אנדרס היה מספרם ; חיילים יהודים3,500-לפי אומדן יהודי פונו בסך הכל כ

לא עשו 1941עד סוף . גם אם נקבל את הנתון הפולני כמוסמך מתקבלת תוצאה מאלפת

לניים הירבו הסובייטים לכוון לפי המקורות הפו, אדרבה; הסובייטים קשיים בגיוס היהודים

. ויש אומרים שאף עלה על אחוז זה40-ולפיכך הגיע אחוזם בצבא ל, יהודים למקומות גיוס

איש נוכל להעריך כי מספר 40,000- כ1941אם נניח שהצבא הפולני מנה לקראת סוף שנת

עוטים כאשר ציוו הרוסים על ההגבלות בגיוס בני המי. היהודים בו עלה על עשרת אלפים

. להחיל את ההגבלות גם על חלקי הצבא הקיימים, כפי שטוען אנדרס, נעשה מצדם נסיון

אנדרס מוסר שהתנגד בחריפות לתביעה זו וטען ששום חוק אינו יכול לתפוס באופן

השאלה המתעוררת היא , ואם כן הדבר. והרוסים אמנם נאלצו לקבל את עמדתו, רטרואקטיווי

אין אפוא ספק . לכל הדעות היו רשאים להישאר בשורות הצבאהיכן נעלמו יהודים אלה ש

שבנוסף להגבלות סובייטיות ופסילה פולנית מגמתית נערך גם טיהור דראסטי ביחידות , בכך

.שרישומו בא לביטוי בולט במספר המפונים, הקיימות

א אין שום טעם לייחס את מדיניות ההפליה בהרכבת רשימות המפונים לקצינים בודדים בצב

השגרירות ניסתה למתן . אלא מן הדין לראות בה מדיניות מכוונת של הפיקוד הצבאי בכללו

ובייחוד , את העמדה הקיצונית של הצבא ולכלול ברשימות המפונים יהודים רבים יותר

, כפי שראינו היו להשתדלויות של אנשי השגרירות תוצאות מאכזבות. עסקנים יהודיים ידועים

קצינים לא מעטים 131. היריבות הגלויה בין הצבא והגורם הפוליטיוזאת כנראה גם בגלל

ורק מעטים יצאו בגלוי נגד , הפגינו אנטישמיות ברוטאלית שגרמה להחרפת הקו הנקוט

.ההפליה וביקשו לסייע בגבולות יכולתם

גמרו אומר להכשיל את הפולנים ולנצל את האנטישמיות . ד.וו.ק.נ-שקציני ה, ייתכן מאוד

אך מותר גם להניח כי הרוסים לא היו . מרוסנת בקירבם למטרות תעמולתיות משלהם-הבלתי

גם במקרים , וליחסן לשלטונות הסובייטיים, מוכנים לאפשר לפולנים לממש את מזימותיהם

כמו בשלבים הקודמים , כמובן. בהם לא היה לדבר קשר עם ההוראות הסובייטיות המגבילות

.ים בין הצדדים היו היהודיםהסובלים והנפגעים בעל העימות

*

.22.9.1942-שנרשם ב, עמודים16המקיף ' יניץח "ראה דו, שם 130 ".בונד"הדבר הובלט במכתבים של גליקסמן ופיינזילבר מה 131

__________________________________________________________________________ 37/37 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, מרכז המידע אודות השואה

אם כי דיון מפורט , מצבא אנדרס" עריקה"בעניין ה, בשורות מעטות, מן הדין לעסוק עוד

העריקה הזאת קיבלה בזמן שהות הצבא . בנושא זה אינו מענייננו והוא מחייב מחקר נפרד

, להניח מותר132. איש4,000 מתוך 3,000לפי אנדרס ערקו . ישראל ממדים המוניים-בארץ

-ישראל לאחר הניסיונות המרים בברית-כי הרצון העז להשתלב ביישוב היהודי בארץ

היה גורם חשוב בעזיבת שורות הצבא , המועצות ולאור ידיעות על המתרחש בפולין הכבושה

להחלטה על עזיבה תרמו רבות האנטישמיות בצבא והפליית היהודים , עם זאת. הפולני

אין ביכולתנו לקבוע מה היה משקלו של כל מניע בנפרד . השירותלרעה בזמן הגיוס ובתקופת

.אך סביר להניח כי שני הגורמים כאחד השפיעו ודחפו להכרעה, ומה שהכריע בסופו של דבר

כי הבין לרוחם של היהודים שביקשו להישאר בארץ ולא , בזיכרונותיו ובהצהרותיו טוען אנדרס

הדבר נכון בדרך . ערך חקירות על אודות העוזביםלכן גם לא. רצה בחיילים שעזבו את הצבא

בפגישות עם , בזמנו. אך הדברים שאמר אנדרס שנים אחרי מעשה אינם האמת כולה, כלל

של היהודים אינה פוגעת במיוחד " עריקה"טען אנדרס כי ה, ישראל-נציגי היהודים בארץ

הימלטות זאת עלולה אולם ל, כי הוא עלול לאבד בקרב אחד מספר כזה של האנשים, בצבאו

אנדרס ניסה לבלום את גל 133.להיות השפעה על עתיד היחסים בין הפולנים והיהודים

וזאת מתוך , וגם גורמים יהודיים מסויימים התנגדו לבריחה ההמונית, העריקות בדרכי שידול

כי בכל מקרה , מן הראוי לציין עוד134.דאגה לעתידם של היהודים בפולין שלאחר המלחמה

הדגיש אנדרס שאותם אלף היהודים שנותרו בשורות צבאו לחמו באומץ ולא נפלו משאר

בנתיב הקרבות , בארצות המזרח התיכון, המועצות-החיילים שעשו את הדרך הארוכה מברית

" עריקים"אחוז מכריע מבין ה). Monte Casino(באיטליה ובקרב האכזרי של מונטה קאסינו

.יס לבריגאדה והמשיך בדרך זו בלחימההצטרף למחתרות בארץ או התגי .171 – 213מ "ע, ח"תשל, ב"י, יד ושם קובץ מחקרים :מקור

General Anders- Zycie I ראה גם . 201' עמ, אנדרס, ראה את ההתייחסות של אנדרס לעניין העריקות 132

chwala, p. 63 . . ואילך134' עמ, אביב- בתל19.9.1943-ב" נציגות"הראה הפגישה של אנדרס עם אנשי , J25\24\vi, מ"אצ 133

KGA\24, IHGS. נימה זאת משתמעת גם מפגישות אחרות של אנדרס עם יהודים ".נציגות"וחשבון של ה-ביטוי לכך נותן פעמים רבות שווארצבארט ברשימותיו וכן מודגשת עמדה זאת בדין 134