ד"ר לילך לב ארי

מכללת אורנים ואוניברסיטת בר אילן

מה אומרים הישראלים באירופה על הקהילה היהודית בפאריס?

"הייתי בחתונה אורתודוכסית ...עם מנהגים משונים..." )ישראלי דור וחצי,

(, "בקבוצת הגיל שלנו עושים 30בן הכול להימנע מהקהילה הזו. היא מאיימת עלינו מאד, בגלל שהיא

מפגישה אותנו עם סממנים יהודיים גלותיים ולעיתים גם מקוממים".

(.30)ישראלית, דור ראשון, בת

ומה אומרים על הקהילה היהודית בצפון אמריקה?

"הקהילה היהודית האמריקנית, אני לא מכיר אותם כל כך, אני יודע שזו

קהילה מאוד גדולה ומאורגנת, מאוד אוהבים את ישראל, הרבה תרומות,

הרבה כנסים, רוב הדברים שהם עושים זה למען ישראל... רוב הישראלים רוצים להישאר עם

הישראלים, הם לא מסתדרים עם האמריקנים היהודים, זה מנטליות

(40שונה..." )ישראלי, דור וחצי בן

1מטרות המחקרים

בדיקת עמדותיהם ותפיסותיהם של מהגרים ישראלים בצפוןאמריקה )ארה"ב וקנדה( ובאירופה )בריטניה וצרפת( לגבי יחסי הגומלין בין הישראלים והקהילות היהודיות – מקומיות:

;קיומם של קשרי הגומלין וטיבם;תרומה הדדית בין הקהילותהמשכיות והבנית זהות יהודית כתוצאה מקשרי גומלין אלה

השוואה בין תפיסות ועמדות אלה בין דור ראשון למהגריםישראלים לצעירים, דור שני ו'דור וחצי'

1 המחקרים נערכו בתמיכת מרכז רפפורט באוניברסיטת בר אילן, משרד הקליטהומכללת אורנים

שיטות המחקרבמחקרים שולבו שתי מתודות: כמותית ואיכותנית

לשאלונים השיבו: - משיבים206בצפון אמריקה - משיבים126באירופה

ראיונות עומק בקרב: 34 צאצאי ישראלים בצפון אמריקה 23 )'ישראלים )דור ראשון, צעירים ו'דור וחצי

באירופה

התאוריה הטרנס לאומית בחקר זהות והזדהות מהגרים

תאוריה מרכזית לחקר זהותם האתנית של מהגרים בימינו היא(;Transnational Theoryהתאוריה הטרנס לאומית )

לפי תאוריה זו, הגירה מוסברת כתהליך דינמי בו חלקמהמהגרים שומרים על קשרים אמיצים עם מולדתם תוך כדי

(.Levitt, DeWind and Vertovec, 2003)תהליכי קליטה בארץ ההגירה

ישנם מי שישלבו את קשריהם עם מדינת המולדת בתחומיםרבים וקבועים של חייהם, אחרים יצמצמו אותם לאירועים

מזדמנים ובדרך-כלל בהיקפים מצומצמים( Basch et al., 1994; Kivisto, 2005; Levitt, DeWind and Vertovec,

2003 )

זהות תפוצתית

הזהות אחד ממרכיבי הזהות הטרנס לאומית האפשריים הואלפיו שומרים חברי התפוצה על ערכים, נורמות , התפוצתית

חברתיות ונראטיבים של מולדת האם;

יצירת גבולות תרבותיים, אגב השתלבות מבנית, מספקת; (at home abroad)הרגשה של להיות "בבית בחוץ-לארץ"

הן חלק מהבניית הקליטה של מהגרים תפוצות אתנו-לאומיותהתערות והתבוללות ביעד ההגירה מומרות, לעיתים, כאשר

עם המולדת תוך הקמת ארגונים אתניים בהזדהות (.2001)שפר,

להיות יהודי בישראל ובחו"ל - רקע להבדיל מישראל - שבהיותה מדינת רוב יהודי וללא הפרדה

בין הדת לבין המדינה, מחברת שגרת החיים במישור הציבורי את היחיד עם זהותו וקבוצת השתייכותו

יש לקהילה היהודית הממוסדת האתנו-דתית – בחו"ל ביצירת קשרים ומעורבות של תפקיד ממעלה ראשונה

היהודים בפעילויות דתיות, חברתיות ותרבותיות-חינוכיות.

זיקות ארגוניות הן ביטויים חיצוניים-ציבוריים של הזדהותיהודית המגשרים בין התחום הפרטי - שמירת מצוות ואורח

חיים יהודי - לבין רשות הרבים של החיים הקהילתיים בחו"ל.

מעורבות קהילתית-יהודית התערות ומעורבות בקהילה היהודית מתבטאת בצורות

שונות של קשרים מוסדיים לרבות עם בית-הכנסת, ובאמצעות נכונות לתרום כספים JCCארגונים יהודיים, למטרות יהודיות.

חברות בבית כנסת מודדת גם השתלבות חברתית, אתעוצמת ההזדהות עם הפעילות המקומית המאורגנת, את המוטיבציה להעניק חינוך יהודי לילדים ואת ההשתתפות

בקבוצות תמיכה – לרבות מועדוני נשים או גברים, קבוצות נוער, וכדומה

( Goldstein, 1993; Goldstein and Goldstein, 1996; Phillips, 1993.)

יחסי ישראלים והקהילה היהודית המקומית: דור ראשון )מחקרים קודמים(

ישראלים אמריקאים מתאפיינים ברמה גבוהה שלהתערות קהילתית-יהודית. במיוחד ביטויים בעלי אופי דתי:

חברות בבית-כנסת )למעלה ממחצית הישראלים חברים מבקרים 40%בהם( וביקורים בבית-כנסת )למעלה מ-

פעם בחודש או יותר(.

יחד עם זאת, חברות במרכז קהילתי היא ההתנהגותהפחות שכיחה ומאפיינת רק כרבע מהמשיבים )רבהון ולב

(2010ארי,

יחסי ישראלים והקהילה היהודית המקומית: דור ראשון )המשך(

,( הנחקרים נשאלו לגבי 2006במחקר על אודות תושבים חוזרים )לב אריהימצאותן של קהילות יהודיות באזור מגוריהם ומערכת יחסי הגומלין שלהם

איתן.

,ששים ותשעה אחוזים ציינו שהייתה קהילה יהודית מאורגנת באזור מגוריהם 79% ציינו זאת, לעומת 53%במידה רבה ורבה מאד, באירופה רק

מהישראלים שהתגוררו בצפון אמריקה.

לקהילות כאלה ולא היו לא השתייכו שלושים אחוזים מהמשיבים טענו כי השתייכו והיו 19% בצפון אמריקה( ורק 28% באירופה ו – 34%פעילים בהן )

באירופה ו – 17%פעילים במידה רבה בקהילה היהודית בישוב מגוריהם ) בצפון אמריקה(. 20%

דור שני ו"דור וחצי" – צאצאי מהגרים ישראלים בארצות המערב

חלק מילדי הישראלים נולדו בישראל וגדלו במדינות חו"לוחלקם נולדו במדינות חו"ל.

לבני מהגרים אשר היגרו עם בדרך כלל מקובל להתייחסכלומר נולדו בארץ ומטה כבני 'דור וחצי', 14הוריהם בגיל

המוצא אבל התחנכו בחו"ל )לפחות בבית הספר התיכון(.

בני 'הדור ילדי מהגרים אלה שונים מילידי המקום, המכונים(. Cohen and Haberfeld, 2003)השני'

ישראלים בני הדור השני – ממצאי מחקרים קודמים

זיקתם של ילדי המהגרים מעורבת, ומופנית בו זמניתלחברה המארחת הכללית, לקהילה היהודית

מזוהים בראש כאשר הוריהם המקומית ולישראל, ובראשונה עם ישראל ורק לאחר מכן עם החברה

הרחבה יותר.

בני הדור השני חשופים יותר מהוריהם לתרבותהחדשה של חברת הרוב הלא-יהודית אליה הם

עצמם לא בחרו להשתייך כפי שהוריהם בחרו )כאשר קיבלו את ההחלטה להגר(.

מרכיבי זהותם של בני הדור השני קשורים בהיותםצאצאי מהגרים כמו גם בבחירה של קבוצות

(. Gold 2002השתייכות אתנית-מקומיות )

ישראלים בני הדור השני – ממצאי מחקרים קודמים

( הארטHart, 2004 טענה כי ילדי ישראלים המתגוררים )חווים תהליך הסתגלות הדרגתי של באנגליה

למקום החדש תוך קיום קשרים יומיומיים רה-סוציאליזציה עם סוכני הסוציאליזציה המקומיים )בתי הספר(.

ותוצאותיו מקוטע יותרתהליך ההסתגלות של ההורים ניכרות בתפיסה לא מדויקת ולא שלמה של החברה

המארחת.

מזו של הוריהם, זהות אתנית שונה הילדים מגבשים להםהם רחוקים יותר מתרבות המוצא הישראלית ויוצרים

קשרים חברתיים נרחבים משל הוריהם.

אוכלוסיית המחקר הכמותי – צפון אמריקה )קנדה וארה"ב(

צבר"בפועל החלו את הכנתם לצבא בששה 1משתתפי "צבר

משתתפים(. 84 )2008קיבוצים ברחבי הארץ באוגוסט לקבוצה זו חולקו שאלונים בקיבוצים בהם שהו במהלך חודש

. 2008ספטמבר - צעירים, להם חולקו 41קבוצה נוספת של "צבר" מורכבת מ

שאלונים במהלך מפגשי סמינר ההכנה לקראת ההתנדבות בארץ.

גרעין "צבר" הוקם במסגרת "צופי צבר" בצפון אמריקה ובו המשתתפים מתגייסים 1לצה"ל ובמהלך שירותם הם מקבלים

מסגרת תומכת, מכינה ומלווה בסמנרי הכנה לקראת הגיוס, בלווי ובמגורים בקיבוצים במהלך השירות.

אוכלוסיית המחקר הכמותי – צפון אמריקה )המשך(

ישראלים 'אחרים' משיבים אשר 81קבוצת הישראלים האחרים כללה

בקנדה ובארה"ב, וכן 2009מילאו שאלונים בפברואר שאלונים שמולאו דרך הדואר האלקטרוני והאינטרנט

. 2009ונשלחו במהלך ספטמבר

בני דור שני ו'דור וחצי' 206: סך כל המשיבים לשאלונים של צאצאי מהגרים ישראלים

. מאפייני משיבים לשאלונים, צפון אמריקה1לוח Significance (2-

tailed) Other Israelis

N=81Tzabar

N=125המשתנה

ארץ הגירה**ארה"ב5994קנדה416

מגדרגברים 5442*

גיל ממוצע2320**סטיית תקן6.691.86

ארץ לידה **ישראל3550ארה"ב/קנדה4150מדינות אחרות--24

עדה **ספרדי2533אשכנזי6442אחר1124

אוכלוסיית המחקר הכמותי - אירופה

בפאריס השאלונים הופצו בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות

ה"בית הישראלי" בפאריס, המהווה חלק מהקונסוליה הישראלית במקום ומופקד על פעילויות תרבותיות עבור

הישראלים המתגוררים בפאריס ובשכנות לה. חלק מהשאלונים הופצו ידנית על ידי החוקרת.

בלונדון השאלון הופץ ידנית על ידי החוקרת ובאמצעות האינטרנט

דרך "עלונדון" שהוא העיתון בעברית לישראלים החיים בלונדון.

. מאפייני משיבים לשאלונים, אירופה2לוח )הניתוח התבצע רק 126מספר משיבים:

(114על המשתנה

ארץ הגירהבריטניה48צרפת42מדינות אחרות10

מגדרגברים 42; 42)באנגליה מבוגרים יותר מצרפת: 3835)

גיל ממוצע

ארץ לידה ישראל76אירופה18

מדינות אחרות6עדה

ספרדי31אשכנזי61

אחר8

ממצאים: כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון אמריקה?

מקבוצת הישראלים משתתפי המחקר הנוכחי, תארו בראיונות עומק את הקהילה האחרים

היהודית והקהילה הישראלית כשתי קהילות נפרדות המקיימות ביניהן מעט מאוד ושונות זו מזו, אינטראקציה.

הקהילה היהודית מתוארת כמאורגנת ודתית יותרמהקהילה הישראלית.

כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון אמריקה )משתתפי קבוצת הישראלים האחרים(? - המשך

פעילות הקהילה היהודית כוללת: ;קיום בתי ספר יהודיים ;בתי כנסתJCC ; ;טקסים סביב החגים ;גיוס תרומות לישראל .הפגנות תמיכה בישראל

כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון אמריקה )קבוצת הישראלים האחרים(? -המשך

,הקהילה הישראלית מתוארת כמלוכדת מאוד, סגורהופעילותה כוללת מסיבות בעיקר.

שייכים לקהילה אמנם, יותר מרואיינים רואים עצמםלעומת מעטים המשייכים עצמם לקהילה היהודית

הישראלית, אולם גם הקהילה היהודית נתפסת כמרוחקת ושונה.

:להלן דבריהם בהקשר זה

כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון אמריקה )קבוצת הישראלים האחרים(? - המשך

מנותקת )הקהילה היהודית(... כאילו, אני חושב, ואני"אומר את זה עכשיו, אני אומר שאם היית מוציא להם את

היהדות, אז הם היו אותו דבר כמו קנדיים פה או כמו בריטים כאלה, כי הם עסוקים עם דרך החיים

וההתנהגות... אני לא חושב שהם קרובים להיות חלק מהקהילה הישראלית" )יוני – דור וחצי(

כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון אמריקה )קבוצת משתתפי "צבר"(?

מרואייני גרעין "צבר" הפרידו גם הם באופן ברור ובולטבין הקהילה היהודית לקהילה הישראלית.

מרביתם הרגישו שהם עצמם אינם חלק מהקהילההיהודית )מלבד שתי נחקרות שציינו כי נהגו ללכת לחוגים

(. JCCב-

מרבית המרואיינים מ"צבר" דווקא הרגישו חלקמהקהילה הישראלית

כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון אמריקה )קבוצת משתתפי "צבר"(? - המשך

לדברי משתתפי גרעין "צבר", מקום המפגש העיקרי ביןשתי הקהילות הוא בבתי הכנסת של הקהילות היהודיות;

הקהילה היהודית תוארה כמאורגנת מאוד, בעלתמוסדות, מארגנת פעילויות ודתית יותר מהקהילה

הישראלית;

הקהילה הישראלית תוארה כלא מאורגנת אך בעלתעוצמה וענפה.

כיצד תופסים צאצאי ישראלים את הקהילה היהודית המקומית בצפון אמריקה )קבוצת משתתפי "צבר"(?- המשך

ביטויים לקיומה של קהילה ישראלית היו, לדעת משתתפי גרעין "צבר", ב:

;מפגשים חברתיים וארוחות משותפות ;חגים ערבי שבת ואירועי תרבות ישראליים )הופעות של אמנים

ישראליים(.

הקהילה הישראלית תוארה כסגורה ומלוכדת יותרמהקהילה היהודית.

יחסי הקהילות הישראלית והיהודיות בצפון אמריקה, לתפיסתם של צאצאי מהגרים ישראלים בצפון אמריקה )קבוצת משתתפי "צבר"(

- המשך

מבחינת תרומת הקהילות אחת לשנייה: הקהילה היהודית תוארה כמסייעת לישראלים בשמירה על

זהותם היהודית ובחשיפה לזרמים ביהדות )דרך בתי הכנסת של הקהילה בעיקר(.

הקהילה הישראלית תוארה כמקשרת בין הקהילה היהודיתלישראל, כמעבירת מידע וכמספקת הזדמנות לשוחח

בעברית.

יחסי הקהילות הישראלית והיהודיות בצפון אמריקה, לתפיסתם של צאצאי מהגרים ישראלים בצפון אמריקה )קבוצת משתתפי "צבר"(

- המשך

היינו עוזרים לבית כנסת כל יום ראשון... והיינו מארגנים"את יום השואה, היינו עושים טקס, וביום העצמאות היינו

עושים טקסים, בפסח, היו הרבה מאוד חגים, היינו מתחילים בטקס ופותחים לקהילה היהודית... הם נתנו לנו

בית כנסת, כל מה שביקשנו, תמכו בנו מאוד" )עומרי(

-t. רשתות חברתיות: קיום קשרים חברתיים בצפון אמריקה ותכיפותם )3לוח test)

Significance (2-tailed

Other Israelis N=81

Tzabar N=125

Variables

With non-Jews in North America

קיום קשרים לא-יהודים בארץ מגוריך(1.12 )3.56(1.19 )3.41ל.מ

תכיפות קשרים עם חברים לא-יהודים(0.97 )3.12(1.04 )3.01ל.מ

Index non-Jews(0.95 )3.34(1.03 )3.20ל.מ

With Israelis in North America

קיום קשרים עם ישראלים אחרים בצפון (0.79 )4.52(1.24 )3.52**אמריקה

תכיפות קשרים חברים ישראלים (0.77 )3.59(0.66 )3.10**בארה"ב/קנדה

**3.22( 1.02)3.96( 0.77)Index Israelis in NA

With Jews in North America

קיום קשרים עם יהודים בצפון אמריקה(1.07 )3.95(1.08 )3.93ל.מ

תכיפות קשרים עם חברים יהודים(0.66 )3.58(0.66 )3.63ל.מ

תכיפות קשרים עם יהודים המוכרים מבית (0.87 )3.15(0.87 )3.25ל.מהספר / העבודה

תכיפות קשרים עם שכנים יהודים בני אותו גיל(1.09 )2.58(1.05 )2.74ל.מ

Index Jews in NA(0.75 )3.31(0.76 )3.39ל.מ

With Jews In Israel

תכיפות קשרים עם חברים ישראלים בישראל(0.74 )3.22(0.99 )2.58**

יחסי הישראלים והיהודים המקומיים – אירופה

החי בצרפת, ציין כי הקהילה היהודית 30ישראלי, בן ,מאד מאורגנת אבל שונה מזו של הישראלים וגם

:מהלא-יהודים בצרפת

"אילן חלימי )הרצח שלו, ל.ל.( – התחלת הסוף. מתלוננים על אנטישמיות )היהודים בצרפת, ל.ל.(. הישראלים אמנם גם מהווים מטרה וחשופים, אבל

אני אישית, אני לא נראה שונה. קל לי יותר להשתלב ואני לא נמצא במסגרות המתעמתות עם

אנטישמיים. יש כאן קהילה יהודית גדולה עם פוטנציאל גדול של בחורות יהודיות, אבל החיבור

(." 30איתם נראה מוזר )ישראלי בן

. יחסי ישראלים ויהודים )אירופה( בהיבטים שונים – ממוצעים 1לוח = 5=כלל לא – 1 קטגוריות כאשר 5וסטיות תקן )המשתנה נמדד ב

במידה רבה מאד(ממוצעסטיית תקן

מקיימים יחסים חברתיים הדוקים0.972.63מקיימים יחסים כלכליים הדוקים )כמו עסקים משותפים, 1.092.97

רכישת סחורות אצל יהודים וכד'(מקיימים פעילויות תרבותיות משותפות1.072.69מקיימים עזרה הדדית0.952.66מתקיים בילוי משותף בשעות הפנאי1.052.30יש ביניהם קשרי נישואין רבים1.072.87מתחנכים במשותף במוסדות יהודיים1.183.14שומרים ביחד על זהותם היהודית1.023.00הישראלים תורמים בעשייה התנדבותית לאופייה היהודי 0.882.29

של הקהילהישראלים תורמים כסף למוסדות יהודיים0.902.25ישראלים פעילים במוסדות יהודיים0.922.42נוכחותם של ישראלים תורמת להגברת הזהות היהודית 1.142.64

בקהילתםיהודים מקומיים וישראלים מהווים קהילה אחת0.952.06

יחסי הקהילות היהודיות והישראליות באירופה )פאריס ולונדון( הישראלים בפאריס, כפי שכבר צוין קודם, תופסים את

הקהילה היהודית כקהילה מאורגנת, תוססת ומפותחת;

הקהילה, לדעתם, מאורגנת סביב בתי הכנסת ומקיימתכנסים רבים וערבי התרמה לישראל;

ברשות הקהילה אף מרכז קהילתי, רדיו יהודי, בתי ספריהודיים, ארגונים שונים ומוסדות ללימוד עברית;

יחד עם זאת, רוב הישראלים אינם מעורים בקהילה היהודיתהמקומית.

יחסי הקהילות היהודיות והישראליות באירופה - המשךגם היא נתפסת כקהילה לונדוןהקהילה היהודית ב

מאורגנת מאוד, בעלת מוסדות רבים ופעילות ענפה.

ארגונים, 3000 אלף איש, יותר מ-300"הקהילה מונה (. 47 מתוכם בתי כנסת..." )ישראלית בת 350

הקהילה מאורגנת סביב בתי הכנסת ומקיימת Sundayארגון-על לחינוך יהודי, בתי ספר יהודיים )

School.ומוסדות רבים )

תפיסות יחסי הקהילות היהודיות והישראליות - המשך

בלונדון, בדומה למצב בפאריס, רוב הישראלים )גם בנידור ראשון( אינם מעורים בחיי הקהילה, למעט ישראלים

המלמדים בבתי הספר היהודיים:

,לא מעורבים. עלתה השאלה )אם( להזמין יהודים מקומיים"הייתה התנגדות של מאה אחוז. לא אוהבים אותם והם לא

(56אותנו." )ישראלית בת

ופההשפעת הישראלים על הקהילה היהודית באיר ישראלים מכירים בעובדה שיהודים מקומיים לא ממש

זקוקים להם למעט נושא הוראת העברית ובמידה מסוימת הבאת נושא ישראל לקהילה היהודית, בעיקר בהיבט

התרבותי )מופעים של זמרים ישראלים למשל(. צעירים ובני דור וחצי סבורים גם כן שההשפעה אינה רבה

ומתמצית, במידה מסוימת, בכך שישראלים משמשים מעין גשר לתרבות עברית/ישראלית.

גם מתשובות ספורות לשאלה "פתוחה" שעסקה בנושאהשפעת הקהילה הישראלית על היהודית )בעיקר של

צעירים(, עולה כי הקשר רופף מאד וקיימת תחושת ניכור הדדית בין הישראלים ליהודים המקומיים.

מסקנות בני דור ראשון )באירופה בעיקר, אך גם בצפון אמריקה, ראו

( אינם מעורבים כמעט Lev Ari, 2008; 2006לב ארי, למשל: בחיי הקהילה היהודית המקומית.

תחושות הניכור ביחס לקהילה היהודית חזקות בקרב בני דורזה, בעיקר באירופה.

גם צאצאי ישראלים באירופה ובצפון אמריקה אינם מעוריםבאופן משמעותי בחיי הקהילה היהודית, אך יחסי גומלין

אלה משמעותיים יותר מאשר בקרב בני דור ראשון )בעיקר בשל העובדה שקליטת הראשונים שלמה יותר מזו של

( Hart, 2004הוריהם

מסקנות )המשך( צעירים ובני "דור וחצי" ודור שני, שלא כבני מצד שני -

הדור הראשון, אינם שותפים כמעט למעט ההתארגנויות הוולונטריות של התפוצה הישראלית )באירופה בעיקר(.

עובדה זו אף בולטת יותר בקרב ישראלים אשר רואיינובצרפת, אשר לא יכלו להצביע ולו על ארגון ישראלי אחד,

פורמלי או בלתי פורמלי הקשור בישראל.

מסקנות )המשך( אחת הפעולות המתבקשות, בעקבות ממצאי המחקר, היא

הידוק הקשר עם מנהיגי הקהילות היהודיות בעיקר בצרפת אך גם באנגליה ובצפון אמריקה, על מנת שתנסנה לקרב

את הישראלים, בני הדור הראשון לקהילתם.

פנייה זו צריכה להתבצע תוך התחשבות בכך שמרביתהישראלים הם חילוניים ותפיסתם את הקהילות היהודיות

בעיקר משום שונות וריחוק המקומיות מעידה על תחושה של שהאחרונות נתפסות כדתיות. תחושות אלה מאפיינות גם

(. 2006את הרוב החילוני בישראל )כהן,

מסקנות )המשך( הורים לילדים, יהיו מוכנים להתקרב לקהילה היהודית אם

זו תציג עמדה פלורליסטית ומקבלת.

בכך תוכלנה שתי הקהילות להיעזר אחת בשנייה לצורךהמשכיות יהודית, בעיקר לנוכח העובדה )ואולי ביתר שאת

גם בגללה( שמנגנוני שמירת ההמשכיות היהודית חזקים יותר בקרב הקהילות המקומיות.

מסקנות )המשך( מאחר וחלק מהישראלים מעוניינים להישאר בארץ

ההגירה, במידה והם מעוניינים בשימור זהותם של ילדיהם ובמניעת התבוללותם בכל ההיבטים )המבנית, התרבותית

(;1996והאישית-דלה פרגולה,

לשם כך עליהם להיות מעוניינים בחיזוק הקשר עםהקהילה היהודית המקומית, בדומה למתרחש בחלק

,Shefferמהקהילות היהודיות והישראליות בארה"ב )1998 .)

מסקנות )המשך( בני המהגרים הישראלים יחושו כי קשריהם עם הקהילה

היהודית לא מסתיימים בתקופת לימודיהם בבתי הספר ושניתן לראות בקהילה היהודית גם אלטרנטיבה חברתית

ותרבותית אותנטית לחייהם כמבוגרים צעירים.

באופן כזה, צאצאי המהגרים הישראלים יוכלו לקבל תשתית

וסיוע רוחניים וחומריים מהקהילות היהודיות המקומיות והאחרונות תתרמנה בהרחבת קהלי היעד שלהם תוך

התאמה פלורליסטית יותר לצרכי הצעירים הללו.

בכך שני הצדדים יוכלו לתרום ולהיתרם לגבי חיזוקה שלהמשכיות יהודית בתפוצות.

תודה על תשומת הלב!